כל הקורא לאברהם אברם

כל הקורא לאברהם אברם הינו איסור המופיע בגמרא לקרוא לאברהם כשמו הקודם אברם. בגמרא ברכות יג א כתוב שכל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ובלאו, אך נחלקו המפרשים בחומרת האיסור ובכך שהאיסור לא מופיע במפורש בספרי הפוסקים להלכה.

האם הדבר אסור למעשה?

המהרש"א (חידושי אגדות על הגמרא שם בברכות) שואל מדוע לא הביאו הפוסקים דין זה. ואף אם הפסוק הוא אסמכתא מכל מקום יש בזה איסור מדרבנן. ונשאר בצריך עיון.

המגן אברהם (או"ח קנו ב) הביא את דברי הגמרא ולכאורה משמע שסובר שהדבר כפשוטו- אסור מן התורה.

כמה מן האחרונים תירצו שהאיסור לא שייך לגבינו.

• בעל הנודע ביהודה בספרו צל"ח (על הגמרא שם) כתב שכל האיסור הוא לשיטת בן זומא אך לפי שיטת חכמים שכמותם ההלכה אין איסור. וכן כתב בעל התורה תמימה.

• המהרי"ל דיסקין תירץ שהאיסור היה דווקא לומר כן בפני אברהם. בדומה לו תירץ הראי"ה קוק (בטוב רואי על הגמרא שם) שהאיסור היה רק בדורו של אברהם.

• המהר"צ חיות תירץ שכיוון שזה איסור שנאמר קודם מתן תורה הוא לא מחייב אותנו. אמנם יש בזה מחלוקת בגמרא אך כך פסק הרמב"ם להלכה.

המנחת יצחק פסק שבמקום שאין ביזוי אין למחות ביד המקילים כי יכולים לסמוך על הצל"ח והתורה תמימה ועוד אחרון שסובר שהאיסור דווקא דרך ביזוי אך לגבי עצם האיסור צריך עיון.

הרב עובדיה יוסף בספרו יביע אומר ח"ב, יו"ד סי' טז, ח כותב שפרט לדעת שו"ת פני מבין יש בדבר איסור לכל הדעות. הדברים צריכים ביאור כי מביא שם את דעת המהר"צ חיות והמהרי"ל דיסקין.

ההבדל בין אברהם ויעקב

על אף שגם שמו של אברהם וגם שמו של יעקב שונו בספר בראשית חז"ל עמדו על החילוק בין השינויים. הגמרא מסבירה שבעוד אצל אברהם נשתנה שמו לגמרי שמו הקודם יעקב נשאר לו: "אלא מעתה, הקורא ליעקב יעקב הכי נמי? - שאני התם, דהדר אהדריה קרא, דכתיב (בראשית מ"ו) ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב".

יש המסבירים את ההבדל בין שינויי השמות בכך שאברהם בתחילה היה אב המון גוים כאחד מבני נח, אולם לאחר שנבחר להיות אבי האומה הישראלית, נחשב כגר שהתגייר שהוא כקטן שנולד, ואין לו יותר קשר יחוסי עם אבותיו ועם עברו הקודם, ולכן קבל שם חדש, וכך מפורש בכתוב (נחמיה ט) "אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם וקראת שמו אברהם". מה שאין כן יעקב נבחר מבטן, והקב"ה קרא שמו יעקב‏^[1], לכן אע"פ שמוסף לו שם הרי זה שם נוסף שאינו מבטל את שמו הקודם.