מורה הלכה בפני רבו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ישנו איסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו בלי רשות. כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה.
גדרי האיסור
בבבלי סנהדרין ה מבואר שצריך ליטול מרבו, ומבואר גדר שהאיסור הוא רק בתוך 3 פרסאות. מצד שני בבבלי עירובין סג מבואר גדר שקובע רבא: "לפניו - אסור וחייב מיתה, שלא בפניו - אסור ואינו חייב מיתה". לכאורה משמע שלא בפניו הכוונה בכל מקום. יש לישב איפה את הגמרות. בנוסף יש להסביר את מה שמופיע בסנהדרין שרבי הוסיף גזירה משום מעשה בתלמיד שהורה וטעו בדבריו.
סיכום השיטות
| כותרת 0 | שיטת תוספות בעירובין | שיטת תוספות בסנהדרין | שיטת הרשב"א והראב"ד | שיטת הרמב"ם לפי הריב"ש (ריב"ש רעא) | שיטת הרמב"ם לפי בעל ערוך השולחן |
|---|---|---|---|---|---|
| בפניו ממש | תלמיד גמור - אסור וחייב מיתה מדאורייתא. תלמיד חבר - אסור מדאורייתא | בלי רשות - אסור וחייב מיתה מדאורייתא. ברשות - אסור מגזירת רבי. | אסור וחייב מיתה מדאורייתא | ||
| בתוך ג' פרסאות | תלמיד גמור - אסור וחייב מיתה מדאורייתא. תלמיד חבר - אסור מדאורייתא | בלי רשות - אסור וחייב מיתה מדאורייתא. ברשות - אסור מגזירת רבי. | אסור מדאורייתא עד שיקבל רשות רבו שם. | אסור מדאורייתא בקובע ישיבה | אסור מדאורייתא בקובע ישיבה, ומגזירת רבי אף באקראי משום סייעתא דשמיא |
| מחוץ לג' פרסאות | תלמיד גמור - אסור מדאורייתא. תלמיד חבר - מותר מדאורייתא | בלי רשות - אסור מדאורייתא. ברשות - אסור מגזירת רבי. | מותר מדאורייתא וגזר רבי שצריך רשות אחד מרבותיו משום טעות | מדאורייתא - מותר ורבי גזר בקובע ישיבה, ובאקראי מותר | אסור מדאורייתא בקובע ישיבה ומותר באקראי. |