אמוראים
|
|
האמוראים הם חכמי ישראל שחיו בארץ ישראל ובבבל במשך שבעה דורות, בין השנים ג'תקפ"ה - ד'ר"ס לבה"ע (225-500 לסה"נ) וערכו את התלמוד הבבלי ואת התלמוד הירושלמי. בערך זה נסדר בקצרה את תקופתם על פי החלוקה לשבעה דורות: באלו שנים חי כל דור, אלו אמוראים חיו בארץ ישראל ואלו בבבל, ואלו מאורעות קרו לעם ישראל בכל אחד מהדורות הללו. הם נקראו "אמוראים" על שם שהיו אומרים את דברי התנאים. תקופת האמוראים החלה לאחר פטירת רבי יהודה הנשיא[1] שאז הסתיימה תקופת התנאים. דברי האמוראים נכתבו בתלמוד הבבלי והירושלמי הנקראים גם "גמרא", בבבלי נכתב דברי אמוראי בבל ובירושלמי דברי אמוראי ארץ ישראל.
דור ראשון
שנים: ג'תתקפ"ה - ד'כ (בערך) 225-260 לספירה
חכמי ארץ ישראל
רבי אפס, רבן גמליאל ברבי, רבי חנינא (בר חמא), רבי חייא, בר קפרא, רבי יהושע בן לוי, רבי ינאי, רבי חזקיה ברבי חייא.
חכמי בבל
רב (בא מארץ ישראל, בן אחיו ובן אחותו של רבי חייא), שמואל (אמורא), אבוה דשמואל, רב שילא, קרנא, רב יחזקאל, רב מנשיא, רב לוי, רב חנן מנהרדעא, רב אדא בר אהבה, רבה בר אבוה, מר עוקבא (ריש גלותא[2]), רב כהנא (הראשון), רב אסי דהוצל, לוי.
מאורעות עם ישראל
פפא בר נצר מחריב את נהרדעא (שנת ד'י"ט, 259 לספירה).
החברים (בית ססן) כובשים את בבל מהפרתים (שנת ג'תתקפ"ו, 226 לספירה).
דור שני
שנים: ד'כ - ד'נ 260-290 לספירה
בארץ ישראל
רבי יוחנן (מסדר את התלמוד הירושלמי), ריש לקיש (בעל אחותו של רבי יוחנן), רבי יהודה נשיאה, רבי הושעיא, רבי יוסי בר חנינא, רבי שמלאי, רבי שמעון בן פזי (רבי סימון), רבי שמואל בר נחמן, רבי אליא.
בבבל
רב יהודה (בר יחזקאל), רב נחמן בר יעקב (חתנא דבי ריש גלותא[3]), רב חסדא, רב הונא, רב המנונא, חייא בר רב, רב ירמיה בר אבא, רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא, רב עינא, רב מתנה, רבה בר אבוה, רב חייא בר יוסף, רב חייא בר אשי.
מאורעות עם ישראל
רב יהודה (בר יחזקאל) מעביר את הישיבה מנהרדעא לפומבדיתא אחרי חורבן נהרדעא (שנת ד'כ"ב, 262 לספירה).
דור שלישי
שנים: ד'נ-ד'פ 290-320
בארץ ישראל
רבי אמי, רבי אסי, רבי זירא, רבי אבהו, רבי אלעזר (בן פדת), רבי אחא בר יצחק, רב הונא רבא, רבי ירמיה, רבי אבא בר ממל, רבי יצחק נפחא, עולא, רבי חייא בר אבא, רבי יעקב בר אידי, רבי חייא בר רב, רבי אבא דמן עכו, רבי אבדימי דמן חיפה, רבי יצחק בר נחמן.
בבבל
רבה, רב יוסף (בר חייא), רב ששת, רב עמרם, רב הונא בר חייא, רבה בר רב הונא, רב יצחק בריה דרב יהודה, רב יוסף בר חמא, מר זוטרא בריה דרב נחמן, רב אחא בר יעקב.
מאורעות עם ישראל
מוציאים את הכותים מכלל ישראל.
דור רביעי
שנים: ד'פ-ד'קכ 320-360
בארץ ישראל
רבי יעקב בר אחא, רבי אבדימי דציפורין, רבי יוסי, רבי חגי, רבי יונה, רבי יוסי ברבי בון, אבימי בריה דרבי אבהו, רבי יודן אבוי דרבי מתניה, רבי יצחק בן אלעזר, רבי אחא.
בבבל
אביי (בן אחיו של רבה), רבא (חתנו של רב חסדא), רב נחמן בר יצחק (חתנא דבי ריש גלותא, לפי רש"י, גיטין לא ע"ב), מר זוטרא , רב דימי מנהרדעא, רב זביד מנהרדעא, רב פפא בר שמואל, רב יצחק אבדימי, רב מתנה, רב אחא בריה דרב איקא, רב אידי בר אבין, רבה בר עולא.
מאורעות עם ישראל
מרד ציפורי וחורבנה (ד'קיא 351).
ביטול הסנהדרין בארץ ישראל.
הלל מתקן את סדר העיבור (ד'קיח 358).
דור חמישי
שנים: ד'קכ-ד'קס 360-400
בארץ ישראל
רבי מנא (דציפורין), רבי חייא דציפורין, רבי פנחס בר חמא, רבי תנחום בר אבא, רבי מתניה, רבי שמעון ברבי יוסי בר בון, רבי אושעיא בר שמאי, רבי פנחס בר חמא, רבי יוסי (בר אבין).
בבבל
רב פפא (בר חנן), רב זביד, רב משרשיא, רב הונא בריה דרב יהושע, רב חמא מנהרדעא, רב שימי מנהרדעא, רב ביבי בר אביי, רב אחא בר הונא, רב מרי, רב אידי בר מתנה, רב הונא בר מנוח, רב שישא בריה דרב אידי, רב כהנא (ב).
דור שישי
שנים: ד'קס-ד'ר 400-440
בארץ ישראל
רבי חנינא דציפורין.
בבבל
רב אשי (מסדר עם רבינא ב את התלמוד הבבלי), רבינא (א), מר זוטרא, רב אחא בריה דרבא, מרימר, אמימר, רפרם (א, בר פפא), רב כהנא (ג), רב גביה מבי כתיל, מר זוטרא בריה דרב מרי.
מאורעות עם ישראל
גברו הגזירות בארץ ישראל ורבים מהאמוראים ירדו לבבל.
חתימת התלמוד הירושלמי (ד'קס 400).
ביטול הנשיאות (ד'קפט 429).
דור שביעי
שנים: ד'ר-ד'רס 440-500
בבבל
מר בר רב אשי, רב אידי בר אבין, רב נחמן בר רב הונא, רבה תוספאה, רבינא (ב, בר הונא), רב אדא בר מניומי, רפרם (ב), רב רחומי, רב סמא בריה דרבא, רבי יוסי, מר בריה דרבינא.
מאורעות עם ישראל
חתימת התלמוד הבבלי (ד'רפה 525).
ראו גם
| הקודם: תנאים |
השתלשלות התורה שבעל פה | הבא: סבוראים |
הערות שוליים
- ↑ שנפטר בשנת ג'תתקע"ט לבריאת העולם
- ↑ אגרת רב שרירא גאון
- ↑ תוספות, על תלמוד בבלי, מסכת גיטין, ל"א, ע"ב.