תפילת נחם

תפילת נחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת בונה ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב. ישנם מספר מנהגים לגבי אמירתה- למנהג האשכנזים מוסיפים את הברכה רק בתפילת מנחה וכן לחלק מהספרדים ואילו למנהג רוב הספרדים והתימנים מוסיפים אותה בכל התפילות. בתפילה זו מבכים את מצבה של ירושלים ושל בית המקדש החרב יחד עם הפגיעה בקדושת הר הבית עליו יושבים נוכרים. בחתימת הברכה מבקשים שהקב"ה ירחם עלינו וינחם אותנו בבניין ירושלים מחדש.

הלכותיה

תיקנו חכמים להוסיף בתפילות תשעה באב את תפילת נחם בברכת בונה ירושלים. נחלקו המנהגים באשר לאילו תפילות מוסיפים תפילה זו- יש נוהגים לומר את תפילת נחם בכל שלוש התפילות של תשעה באב, כפי שנוהגים חלק מן הספרדים (מצרים, ירושלים וכן פסק הרב עובדיה יוסף‏^[1]), יהודי תימן ואיטליה. לעומתם יש נוהגים לומר תוספת זו רק בתפילת מנחה של תשעה באב, כך נוהגים האשכנזים, יוצאי צפון אפריקה, יהודי בבל, גרוזיה, טורקיה, ארצות הבלקן וכן פסק הרב מרדכי אליהו.

השוכח להוסיף תפילת נחם ונזכר באמצע התפילה יוכל להוסיף אותה גם בברכת רצה‏^[2] או בסיומה באלוהי נצור. אם סיים את התפילה איננו חוזר.

הנימוק להוספה בכל התפילות הוא משום שהמקור לאמירת התפילה בירושלמי לא חילק בין התפילות, בדומה לשאר תוספות שנוהגים בשאר המועדים. מנגד, הטעם להוספת התפילה רק במנחה הוא שנוסח התפילה "נחם" מבטא נחמה, וציפייה לגאולה, ששייכות רק לסוף תשעה באב ולא לתחילתו. מסיבה זו בנוסח איטליה גורסים בתפילת ערבית ובתפילת שחרית "רחם" ובתפילת מנחה "נחם", ובכך נמנעים מהזכרת נחמה בתפילת ערבית ושחרית.

מקור ונוסח

המקור לאמירת תפילת נחם הוא בדברי הירושלמי:

	אמר רבי אחא בר יצחק בשם רבי חייא דציפורין יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע. מהו אומר? רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים
– ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ג

.

מדברי הירושלמי מובן כי יש להוסיף את תפילת נחם בכל התפילות, בדומה לאמירת יעלה ויבוא, אמנם כיום לחלק מהמנהגים אומרים ברכה זו רק בתפילת מנחה כמובא להלן. כמו כן, נוסח הירושלמי היה לומר "רחם" בתחילת הברכה ולא "נחם", דבר שנשמר כיום רק בנוסח תימן (בלדי) ובנוסח איטליה.

מיקומה

בגמרא בירושלמי מובא כי מוסיפים את הברכה בברכת רצה, אמנם כיום בכל המנהגים מוסיפים אותה בברכת בונה ירושלים. הרא"ש מסביר זאת בכך שבכל ברכה ניתן להוסיף בקשות אישיות הקשורות לברכה זו, כגון ברכת רפואה בברכת רפאנו, ולכן חיברו את תפילת נחם המבקשת על בניין ירושלים לברכת בנין ירושלים.

באילו תפילות מוסיפים

כמובא לעיל, מדברי הירושלמי משמע כי יש להוסיף את תפילת נחם בכל התפילות וכן כתבו חלק מהראשונים וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים תקנז א. אמנם האבודרהם‏^[3] כתב כי הדבר מצוי במחלוקת גאונים בין רב עמרם גאון שקבע שיש להוסיף בכל התפילות ורב סעדיה גאון שאמר שיש להוסיף רק במנחה ואמר שהעם נהגו כרבי סעדיה גאון, וכן פסק הרמ"א שיש להוסיף רק במנחה.

הבית יוסף הסביר בטעמו של רבי סעדיה גאון שמכיוון שבית המקדש הוצת לפנות ערב, יש להוסיף את נחם דווקא בתפילת מנחה בה החורבן היה רב יותר. מנגד, האר"י‏^[4] פירש כי לעת מנחה כבר יורדת חומרת הצום‏^[5] ולכן נוהגים לומר בתפילה תפילת נחם כתפילת נחמה‏^[6].

באופן ייחודי, הריטב"א פסק כי יש לומר את תפילת נחם בכל אחת מהתפילות, כפי שמובא בירושלמי, אך מנגד שאין לומר תפילת נחמה אלא רק לקראת סוף הצום. לכן, הוא פסק כי בערבית ושחרית (ששם אנו בצער גדול) שהוא כמי שמתו מוטל לפניו ואינו בנחמה אומרים את התפילה בנוסח "רחם", ואילו במנחה אומר "נחם" לפי שדומה למי שכבר נקבר מתו. כשיטה זו נוהגים בקהילת איטליה.

נוסח התפילה

נוסח התלמוד הירושלמי

המקור לתפילת "נחם" הינו בירושלמי ברכות ד ג ובבבלי תענית ב ב, שם מובא גם נוסח הברכה. אולם, ברוב תפוצות ישראל הנוסח שונה במקצת מנוסח זה:

רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים, ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה ובאש את עתיד לנחמה כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה ב ט).

בנוסח זה לא נזכרה חתימה מיוחדת לברכת ירושלים.

נוסח הספרדים

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר החרֵבה והבזויה והשוממה. מבלי בניה היא יושבת, וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים ויירשוה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמֶרֶר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון בבנין ירושלים. (יש גורסים: מנחם ציון ובונה ירושלים)

נוסח האשכנזים

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחֳרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי זרים (נוסח אחר: עובדי פסילים), ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמַר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים.

נוסח תימן (בלדי)

רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך, העיר האבילה, החרֵבה, השוממה, הנתונה ביד זרים, היושבת וראש לה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים, ויירשוה עובדי פסילים, ויתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. על כן ציון בִּמְרָר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם. ראה ה' והביטה ורחם שוממותיה ונחמיה. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

נוסח איטליה

בנוסח זה נאמרת תפילת נחם בכל תפילות תשעה באב, ולא רק בתפילת מנחה.

בתפילת ערבית ותפילת שחרית אומרים נוסח זה:

רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה, החרֵבה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי אלילים, ולישראל עמך נתתה, ולזרע יעקב ירושה הורשתהּ. נערהּ ה' אלהינו מעפרה, והקיצה מארץ דִּוְיהּ. נטה עליה כנהר שלום, וכנחל שוטף כבוד גוים. כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון עירו ואבלי עמו ובונה ירושלים.

בתפילת מנחה אומרים נוסח זה:

נחם ה' אלהינו אותנו ואת ישראל עמך ואת ירושלים עירך, ואת ציון משכן כבודך, ואת העיר האבילה, החרֵבה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי אלילים, ולישראל עמך נתתה, ולזרע יעקב ירושה הורשתהּ. נערהּ ה' אלהינו מעפרה, והקיצה מארץ דִּוְיהּ. נטה עליה כנהר שלום, וכנחל שוטף כבוד גוים. כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון עירו ואבלי עמו ובונה ירושלים.

נוסח התפלה לאחר שחרור ירושלים

לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים העתיקה, הציע הרב חיים דוד הלוי, רבה הראשי של תל אביב, לערוך שינוי בנוסח תפילת נחם, על ידי שינוי לשון ההווה ללשון עבר כדלהלן: "את העיר שהיתה חרבה ובזויה ושוממה. מבלי בניה היא ישבה וראשה חפוי וכו'.

רבנים אחרים, בהם הרב עובדיה יוסף, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון ועוד) התנגדו אף להצעה זו. לטענתם ירושלים במצבה הנוכחי נחשבת עדיין חריבה, כיוון שעוד לא נבנה בית המקדש. כמו כן לדעתם המצב הרוחני של ירושלים הינו ירוד למדי, וניתן להתייחס לכך כאל "חורבן רוחני", ולפיכך המלים "החריבה והבזויה והשוממה" עדיין בעלות תוכן ומשמעות. טענה נוספת אותה הדגישו המתנגדים לשינוי התפילה, היא הטענה שאין בסמכותנו לשנות את התפילה הזו, שלשיטתם נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה. הרב הלוי חלק על טענה זו, באומרו כי לא ייתכן שהתפילה נכתבה אז, בהיות בית המקדש השני עומד על מכונו.

הרב שלמה גורן, בזמן היותו הרב הראשי לצה"ל, תיקן בתשעה באב תשכ"ז (חודשיים לאחר שחרור העיר) נוסח מחודש לתפילת נחם, והוא הנוסח אשר מופיע בנוסח האחיד של צה"ל.

נוסף על כך הציע נוסח אחר הרב דוד שלוש, רבה של העיר נתניה.

קישורים חיצוניים

• אמירת נחם בתשעה באב הרב חנניה מלכה

הערות שוליים