ברכת הדעת

הברכה הרביעית בעמידה הפותחת ב"אתה חונן".

תוכנה

הברכה פותחת בקביעה "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה".

לאחר מכן יש בקשה. לנוסח ספרד וע"מ הנוסח הוא "חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת", ולנוסח אשכנז הנוסח הוא: "חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל".

לבסוף חותמים "בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת".

הוספות

בערבית של מוצאי שבת ויום טוב (אפילו מיום טוב לחול המועד) אומרים הבדלה בברכת הדעת, בנוסח המתחיל במילים "אתה חוננתנו" הנאמר לפני המילים "חננו מאיתך".

הטעם לאמירת הבדלה שם היא מאחר שהיא חוכמה, לפיכך תיקנו בברכת הדעת. או מפני שהיא הבדלה לחול, לפיכך תיקנוה בברכת החול הראשונה.

מי ששכח הבדלה בתפילה אינו חוזר, מפני שיכול להבדיל על הכוס. ואם סובר שלא יהיה לו כוס עד למחר - חוזר.

הסיבה שברכת "אתה חונן" פותחת בקביעה ולא בבקשה כשאר ברכות הבקשה הוא מפני שאין לבקש בשבת אך צריך להבדיל בתוך ברכת הדעת, לפיכך פותחת הברכה לא בבקשה. (ראיתי את זה באיזה ספר, מי שמוצא מקור -)

מקומה

סיבת מקומה מיד בתחילת ברכות הבקשה לאחר ברכת קדושה נאמר בגמרא (מגילה יז::) "ומה ראו לומר בינה אחר קדושה - שנאמר (ישעיהו כ"ט) והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו, וסמיך ליה (וסמוך לו) "וידעו תעי רוח בינה"."