פרנס על הציבור

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

פרנס נחשב לאחד מן הממונים על הקהילה היהודית בתפוצות ישראל. תפקידו היה להנהיג את מוסדות הקהילה מהבחינה הארגונית. לשם כך היו בידו סמכויות לגבית מיסים ולביצוע הוצאות ציבוריות. הייתה סכנה לשרירות ליבו מצידו ולכן נאמר בתלמוד:" אמר רב יהודה אמר רב, פרנס המתגאה על הציבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם".

אופן המינוי

הפרנס היה נבחר על-ידי הציבור. אך בדרלך כלל הציבור היה מוגדר רק בתור תושבי המקום בעלי הכנסה או רכוש. לעיתים, קבוצה של ראשי ציבור הייתה בוחרת אותו. בתלמוד נקבע באופן כולל שאין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור, כאשר האסמכתא לכך יש בהודעת משה לבני ישראל כאשר נתמנה בצלאל בן אורי להיות האחראי על מלאכת בניית המשכן: "ראו קרא ה' בשם בצלאל", כלומר, עיינו בדבר וחוו דעתכם עליו. וכפי שמובא בגמרא ^[1] : "אמר הקב"ה למשה: משה הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם, אם לפניך הגון, לפני לא כל שכן; אמר לו: אף על פי כן לך אמור להם; הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, לפנינו לא כל שכן".

סמכויות הפרנס

היות והקהילה בקשה עד כמה שאפשר להימנע מהתערבות השלטונות, היו נוהגים לציית לו. בתלמוד נאמר: אפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור, הרי הוא כאביר שבאבירים - כל הסמכויות שישנם לאדם גדול וחשוב שנתמנה למנהיג, ישנם גם לאדם פחות ונקלה ביותר שנתמנה למנהיג - "יפתח בדורו כשמואל בדורו", כלומר: אף על פי ששמואל היה גדול מיפתח, הרי סמכות כל אחד בתקופת שלטונו היתה זהה לשל חברו, ואין סמכותו של שמואל גדולה מזו של יפתח, מפני ששניהם יונקים את תוקפם מכח היותם מנהיגי הציבור, ובעניין זה שניהם שווים