דרך מעלה אדומים
|
|
מעלה אדומים ,(בערבית: טלעת א-דם), הוא אתר מקראי והיסטורי המצוי בכביש 1 מירושלים לבקעת הירדן, מזרחית לעיר מעלה אדומים . המעלה, מעלה אדומים, הוא בדרך החשובה בין ירושלים ויריחו מהעת העתיקה[2] ועד ימינו. מראש המעלה , בגובה 300 מטר מעל פני הים התיכון תצפית על כל מדבר יהודה ובקעת ים המלח. גבעה זו , הבולטת , בסמיכות לדרך ראשית לירושלים הקנתה לו את חשיבותה.
איזכורים מקריים והיסטוריים
בתקופת המקרא, מעלה אדומים היה הגבול בין שבט יהודה ושבט בנימין וכך כתוב בספר יהושע: "ועלה הגבול …וצפונה פונה אל הגילגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל...' (פרק ט"ו,ז '). בפסוק זה נזכר גם המקום וגם ה נחל, שהוא נחל פרת - גבול טבעי בין שבטי ישראל .
בתקופות קדומות נבנו במעבר ובפיסגתו תחנות משמר מפני שודדי דרכים. אמנם, השם מעלה אדומים מקורו בצבע האדום של הסלעים המטמורפיים מ"תצורת חתרור" אך יש הקושרים אותו לדם שנשפך על ידי שודדי שהתנכלו לעוברי האורח.
בתוספתא נמצא [3]: "פעם אחת שכרו ביתסין שני עדים לבוא להטעות את חכמים (בעדות חידוש החודש) ...בא אחד ואמ' עדותו והלך לו. בא השני ואמר: עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו רבוץ בין שני סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומות לגדי קרניו דומות לצבי וזנבו מונחת לו בין יריכותיו. ראיתיו, נבעתתי ונפלתי לאחורי והרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני. אמרו לו: מאתים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך ימתח על העמוד. מה ראית ליזקק לכך? אמר להם: שמעתי שהביתסין מבקשין להטעות את חכמים אמרתי מוטב אלך אני ואודיע את חכמים".
הנוצרים רואים במקום את האזור שבו התרחש האירוע עם "השומרוני הטוב" והחאן במעבר נקרא חאן השומרוני הטוב.
בעת החדשה
דוד בן דוד בספרו על ממתנדבי היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה מספר על ביצורים שנעשו במעלה אדומים בשנת 1942 , הגנרל הגרמני רומל הגיע לשערי מצרים, נכון לכבשה ולהתקדם לעבר ארץ ישראל. יחידה יהודית בצבא הבריטי ובה דוד בן דוד נבחרה להכין את הביצורים נגד פלישה אפשרית מעבר הירדן דרך הכביש עמאן, א-סלט, יריחו וירושלים. המטרה הייתה לחסום את הכניסה לארץ ישראל במקרה של כיבוש עבר הירדן.
לאורך הכביש נחפרו תעלות נגד טנקים, על הפסגות הוקמו מקלטים להגנה, במקרה של התקפה אווירית ובמדרונות הוקמו עמדות ירי מוסוות.
הערות שוליים
- ↑ ייתכן כי הכיוון המסומן הוא צפון-מזרח
- ↑ קיימת דרך רומאית עתיקה מירושלים ליריחו דרומית מנחל פרת
- ↑ מסכת ראש השנה א', ט"ו, מופיע בבלי ר"ה כב: ובירושלמי ר"ה פ"ב ה"א (דף נ"ז טור ד')