אשתמוע

בית הכנסת

אשתמוע – הוא ישוב יהודי עתיק, שעל מקומו הוקם הכפר הערב י "א-סמוע" . במרכזו של הכפר הערבי מצויים שרידי בית כנסת, רחב מימדים, אשר התגלו כבר בשנת 1934. ליד בית הכנסת נמצא מטמון כסף, גדול בהיקפו.בשנת 1969 פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל. ^[1]

בשנת 1970 שמריהו גוטמן סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית  : 15 משקופים מעוטרים , עם רוזטות אופייניות. על ארבע משקופים נמצאו תאורי מנורת שבעת הקנים (ראו תמונה - היום במוזיאון ישראל) . בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי לכפר עציון.

איזכורים מקראיים

בספר יהושע העיר מוכנה ֶשְׁתְּמֹה והיא נכללת בחלקו של שבט יהודה, לפי הכתוב : " וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים. (פרק ט"ו, נ'). שבט יהודה מסר את העיר ךכוהנים כאמור בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ--אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד) וכן בספר ( דברי הימים א' ו, מ"ב)

ספר דברי הימים א' מביא את השם אשתמוע פעמיים ב"רשימת היוחסין" של שבט יהודה בתור האבות הקדומים של העיר: יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ ו וְאִשְׁתּוֹ היהודיה וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי, לפי המובא במקרא:" וּבֶן-עֶזְרָה--יֶתֶר וּמֶרֶד, וְעֵפֶר וְיָלוֹן; וַתַּהַר אֶת-מִרְיָם וְאֶת-שַׁמַּי, וְאֶת-יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ. וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל, אֲבִי זָנוֹחַ; וְאֵלֶּה, בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח, מָרֶד. וּבְנֵי, אֵשֶׁת הוֹדִיָּה--אֲחוֹת נַחַם, אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי; וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי. (פרק ד' י"ז-י"ט).

אשתמוע הייתה בין הערים אשר דוד שלח אליהם משלל העמלק, כפי שכתוב בספר שמואל: " וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. (פרק ל' כ"ט) (ראו מטה)

בתקופת התלמוד

על אשתמוע בתקופת המשנה והתלמוד אנו קוראים בתלמוד ירושלמי במעשה "ר' יסא אזל לגבי חסא דאשתמוע" ( נדרים, ו', ט"ז). הוא הוציא לפניו עדשים קלויות וטחונות ומגובלות (אולי בדבש ומטוגנות ) . שמואל ספראי משער כי ר' יסא המוזכר בתלמוד הוא ר' איסי המוזכר בכתובת בבית הכנסת בסוסיא העתיקה. אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כותב על אשתמוע : "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לענים בתחום אלויתרופוליס היום בית גוברין.

בית הכנסת העתיק

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג. במקום נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון גדול של מטבעות. החפירות נמשכו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמו ע"י זאב ייבין.

מידות בית הכנסת נמצאו מרשימות: 30 מטר על 13.33 מטר והקיר המערבי שרד לגובה 8.35 מטר. זאב יבין סבר כי הגג היה עשוי מסגרות עץ ועליהן רעפים. :לפני המבנה הרוחבי נמצאה רחבה מרוצפת באבנים גדולות ובה כתובת פסיפס גדולה:

	דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן) ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (ובניו שנתן טרימיסים) [2] מן פעל ( אחד מרכושו) .

בחזית - שטח מוגבה אליו עולים בשלוש מדרגות. הרצפה מעוטרת בפסיפס ציבעוני, ממנו שרד ציור של עץ בחמישה צבעים וכתובת הקדשה בארמית. שלושה פתחים בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של 2 מ'. קיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של הכפר א-סמוע. בקיר הצפוני גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה 2 גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.

על המטמון

בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת נתגלה מטמון כסף גדול בתוך חמישה כדי חרס. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. החוקרים סבורים כי החפצים נאספו בשל משקלם הרבה (כ 26 ק"ג), ולא בשל ערכם האומנותי. מניחים קיום קשר בינו לבין "הברכה משלל אויבי ה' " (ראו לעיל) אשר שלח דוד .

הערות שוליים

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.

• זאב ייבין, מטמון הכסף מאשתמוע - קדמוניות 18, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה תשל"ב

קישורים חיצוניים

• ההתיישבות בדרום הר חברון - סקירה היסטורית, - אתר ההמועצה האזורית הר חברון.
• דוד עמית, סמוע-אשתמוע – בית ספר שדה כפר עציון