משפחת רוטשילד

מאיר אנשל רוטשילד

משפחת רוטשילד היא משפחה יהודית מפורסמת בעושר ובנדיבות. שמה משמש סמל להצלחה. פירושו של השמם הוא "מגן אדום" לפי הסמל על בית השולחני של העסק הפרנקורט דמיין. מייסד השושלת היה אנשל משה רוטשילד (1744-1812). בנו, מאיר, הקים את העסק. בארץ ישראל היה מוכר אדמונד די-רוטשילד[ שכונה "הנדיב הידוע" אשר מימן את ראשית ההתיישבות בארץ.

"העין הטובה"

החסידים נוהגים להביא את קורות חייו בימי בחרותו על-מנת להסביר את סוד הצלחתו: מאיר-אנשל רוטשילד בהיותו צעיר היה שמשו של ר' צבי-הירש הורביץ מפיורדא שכונתה "ירושלים דפֿרנקן". כאשר החליט לשאת אישה, בנה את ביתו בעיר מולדתו.

כאשר הגיע ערב-פסח בבית של הרב הורביץ, הוא בדק את החמץ. כאשר הגיע למגירה בה טמון "אוצרו" - 500 זהובים - כל רכושו - מצא כי המגירה ריקה. החשד נפל על מאיר-אנשל, שהרי הוא ידע על החיסכון ועזב זה עתה את הבית. הרב החליט לנסוע לשמשו לשעבר ולברר האם יש אמת בחשד. מאיר-אנשל קבלו בשמחה. הרב סיפר לו על פרשת גניבת כספו וניסה לרמוז כי מי אם לא מאיר-אנשל ידע על מאמצי הרב לחסוך ועל מקום המסתור... ומי יכול היה להגיע אל הכסף בקלות, ולקחתו...

מאיר-אנשל הודה כי בידו הכסף והבטיח להחזירו עד הפרוטה האחרונה. כעבור שעות מספר, הרב היה כבר בדרכו חזרה לביתו, ובידו צרור הסכום: 500 זהובים בשקיק של עור.

כעבור זמן מה, עצרה מרכבת המשטרה ליד בית הרב. קצין המשטרה ביקש לשוחח עם הרב ביחידות. פחד נפל על כל הנוכחים. הקצין שאל :"האם יש לך חסכונות כספיים כלשהם?", שאל הקצין לגוף העניין. "יש", ענה הרב המשתומם, "סכום נכבד". - "התוכל לנקוב בסכום המדויק?!" - "חמש-מאות זהובים". -היכן מונחים הם, אם תואיל לומר לי? האם הם בתוך קופסה?", ממשיך הקצין ושאל :"האם קופסה זו שבידי מוכרת לך? אך... מה זאת?... מה זה אירע לכבודו? מדוע רועדות ידיו? ישב-נא, לא שיערתי כי מציאת האבידה תגרום לו התרגשות עזה כל-כך...". כשהתאושש הרב שמע מפי הקצין, כי הגויה שעבדה כמשרתת בביתו בשנה החולפת גנבה את הכסף. בעלה סיפר זאת בבית-המרזח, כשהיה בגילופין... עדי שמיעה מסרו על כך למשטרה, וזו מיהרה לבדוק ולהחזיר את הגניבה לבעליה, ולהביא את הגנבת על עונשה...

הוא חזר למאיר-אנשל וביקש את סליחתו. הרב היה נרגש עד עמקי נפשו. הוא חיבק את תלמידו באהבה וחזר וביקש סליחה ומחילה על החשד שהועלה נגדו. לבסוף קם הרב ובירכו שתשרה הברכה במעשיו ויזכה לעשירות מופלגה. "כי רק לאנשים שכמותך מגיע עושר, לאנשים אשר יודעים לנצלו כראוי ולהרבות חסד". ברכת הרב התקיימה במלואה. מאותו יום ראה מאיר-אנשל ברכה במסחרו ועסקיו התפתחו והלכו, שגשגו והלכו. עושרו גדל ורב, עד שזכה לתהילה עולמית. מאיר-אנשל זה הוא אבי משפחת רוטשילד הידועה הקישור לסרט העין הטובה - העוסקת במעשה זה

מאיר אנשל רוטשילד

מאיר אנשל רוטשילד הוא אבי שולשלת משפחת רוטשילד. שמו המקורי היה "מאיר" ושינה את שמו למַ‏אִיֵר. הוא נולד בשכונה היהודית (Judengasse) של פרנקפורט על המיין . היה היה אחד משנות הילדים של משפחת אנשל מוזס רוטשילד. אביו היה צאצא למשפחת "האן" (Hahn) אשר ישבה בעיר זו כבר משנת 1530. יצחק אלחנן בנה בשנת 1567 את הבית שבו הם גרו ועליו היה סמל ה"מגן האדום" שהיה לסמלה של המשפחה. הסמל היה גם של בית עסק שהוקם בשנת 1634. בבית המסחר סחרו במוצרים קטנים אך גם החליפו מטבעות.

מאיר אנשל רוטשילד נתחנך להיות רב ולמד בישיבה בעיר פיורדא _ראו לעיל). כאשר מת אביו, הוא נשלח ללמוד את מקצוע הבנקאות בבית השולחני אופנהיימר בהנובר. בשנת 1760 הוא חזר לעירו, החל לעסוק בחלפנות ויסד את בית השולחני המפורסם שלו. בעקבות המוניטין שלו ויליהלם הראשון (William_I,_Elector_of_Hesse William I) שהיה שר פרובינציית "הסה קאסל" (Landgrave_of_Hesse-Kassel }} והיה לסוכן על ההלוואות שהיה השר מלווה למלכי-אירופה.

בשנת 1785 העסק הבנקאי של מאיר אנשל רוטשילד, אשר הוקם בינתיים, התרחב בעקבות "המהפכה הצרפתית", כאשר הוא קבל לידו את התפקיד לקבל את התשלומים מבריטניה תמורת השכרת החיילים הגרמנים. במרוצת הזמן, עיסקו הבנקאי התפתח לתחום מתן הלוואות בינלאומיות.

רוטשילד זכה למוניטין כאשר בשנת 1806 אחד השרים שברח לדנמרק מחשש מפני הצבא הצרפתי. הוא הפקיד אצלו כסף וחפצים בשווי של 600.000 ליש"ט . המטמון הוחבא בחביות יין במרתפו והצרפתים לא מצאו דבר. אחרי המלחמה, המטמון במלואו הושב למפקיד^[1] .

ההון של המשפחה הוערך בסכום של 400 מיליון ליש"ט. בניו הקימו עסקים בבירות אירופה. לפי מותו מאיר אנשל ציווה את בנין שישתתפו כולם במסחר ויחלקו ברווחים שוה בשוה

נתן מאיר רוטשילד

נתן מאיר רוטשילד (1777-1836) היה הבנקאי של המשפחה בבריטניה. היה נשוי לבת משפחת משה מונטפיורי. היה הבן השלישי של מאיר אנשל רוטשילד.

נתן מאיר רוטשילד הפיק רווחים מנצחון בריטניה על צרפת כתוצאה מנצחון המצביא ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון ב"קרב ווטרלו" בשנת 1815. לפי הסיפור הידוע, הוא היה במקום הקרב, וכאשר נוכח כי הצרפתים עומדים להפסיד בקרב, רכב על סוס להמבורג, שכר אוניה אשר הביאה אותו לאנגליה. בהגיעו ללונדון קנה ניירות ערך בריטיים שמחירם היה בשפל, שכן טרם היה ידוע על הנצחון של המצביא הבריטי ועל-ידי כך התעשר עושר רב ביום אחד. בני-המשפחה מכחישים סיפור זה וטוענים כי רוטשילד לא היה מעולם בשדה הקרב. אמנם המידע הגיע אליהם יומיים לפי שהגיע שהגיע לאחרים, אבל היה זה באמצעות יונת דואר ‏‏^[2].

עיקר עסקיו היו עם רשויות המדינה: הקמת מסילות ברזל, בניית סכרים, סחר בפחמים ואבנים יקרות אך גם עסקים במזרח רוסיה.

בנו, ליונל דה רוטשילד היה היהודי הראשון שנבחר לבית הנבחרים הבריטי. כאשר נבחר, ביקש להישבע על התנ"ך. בקשתו אושרה אולם כאשר הגיע רוטשילד לשורה "באמונתו האמיתית של הנוצרי" הוא דילג עליה, והתבקש לעזוב את בית הנבחרים. רק כאשר נבחר שוב ושוב, כעבור שמונה שנים נשבע רוטשילד כחבר פרלמנט, את שבועתו עם כיסוי ראש והחליף את השורה הבעיתית בביטוי "כה יעזור לי אלוקים", השבועה נישאה באנגלית אולם רוטשילד השתמש במילה אלוהים בעברית. בכך נעשה רוטשילד לחבר הפרלמנט היהודי הראשון.

נכדו, נתן (נתנאל) מאיר רוטשילד המשיך בקריירה הפוליטית ובשנת 1885 היה הלורד היהודי הראשון שישב בבית הלורדים. בשנת 1902 היה ליועץ המלך. במקביל היה ראש הקהילה היהודית בלונדון והוא זה אשר איחד אותה תחת קורת גג אחת. הוא תמך בהגירה של גולים לבריטניה, יחד עם זאת, הוא דרש להגביל אותה.

ג'יימס מאיר רוטשילד

ג'יימס מאיר רוטשילד היה הבן החמישי של מאיר אנשל רוטשילד. הוא הקים את העסק הבנקאי של המשפחה בפאריז שבצרפת. היה יועץ למלכים ומימן בנית מסילות ברזל וכריית מכרות. בשנת 1868 השקיע ברכישת כרמי יין והיה ליצרן יינות חשוב. ג'יימס (יעקב) הרים תרומה לקהילה היהודית והיה לאחד ממנהיגיה של יהדות צרפת. הוא תרם לישוב היהודי בירושלים, בנה בה בית חולים. על שמו גם נקרא בית הכנסת החורבה - "בית יעקב". בנו היה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הידוע ליישוב היהודי בארץ ישראל בשם כ"הברון רוטשילד"

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (1845-1934) הוא "הנדיב הידוע" , תרם רבות לביסוס המושבות הראשונות בארץ ישראל בסוף המאה ה-19