הרב אלחנן וסרמן
|
|
רבי אלחנן בונים וסרמן (תרל"ה - תש"א]) מגדולי ראשי הישיבות וממנהיגי אגודת ישראל. מחבר "קובץ שיעורים" על הש"ס.
רבותיו
היה מתלמידי החפץ חיים.
צורת לימודו
נחשב לאחד מגדולי האחרונים בעיון, בשיטת הלימוד הליטאית.
פועלו הציבורי
רבי אלחנן היה ממתנגדי הציונות ואף כתב מכתב גלוי לרבני המזרחי בו הסביר את ההסתייגויות שלו מתנועה זו (הנאום והמכתב פורסמו בקובץ מאמרים חלק א). את הסבר שיטתו במחשבה כתב בספרו "קובץ מאמרים". התכתב בנושאים ציבוריים עם החזון איש ורבי יוסף רוזין. בהיותו בראדין הזדמן לו ללמוד תקופה קצרה עם הרב קוק. אף שהתנגד לשיטתו שלח איגרת לשאול לשלומו כשחלה.
היה מרבני "אגודת ישראל" ונשא את "נאום הוועידה השלישית", בו התווה את הדרך לאגודת ישראל כמפלגה אשר שמה לה למטרה לחזק את היהדות. ב"כנסייה הגדולה" בשנת תרצ"ו עמד בראש דעת המיעוט להתנגדות לתוכנית החלוקה. דעתו נדחתה לאחר שבדיונים הרבים של ימי הכינוס התברר שרוב הרבנים תומכים בהקמת מדינה יהודית, ולו על חלק קטן מארץ ישראל.
על עליית הנאציזם כתב:
- "בימינו בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להן יקריבו את קורבנותיהם, הרי הם: הסוציאליזם והנאציונליזם... בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת - נציונל סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום החובל ביהודים בכל קצווי ארץ. הטומאות להן סגדנו הן החובלות בנו".
בטרם נלקחו הוא ותלמידיו להוצאה להורג בידי הנאצים, הכריז: "עלינו לזכור שבאמת נהיה מקדשי השם ולא תעלה על דעתנו חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר - קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש אשר תקים מחדש את העם היהודי". הוא הביע תקווה שקורבן היהודים באירופה יסייע להציל את אחיהם בארצות הברית.
בנו, הרב אליעזר שמחה וסרמן, המשיך את פועלו הציבורי של אביו אחר מותו בשואה. השיחות והמאמרים שכתב בנו צורפו לקובץ מאמרים ואגרות חלק ב'.
השקפותיו
במאמריו שנתפרסמו בכתבי עת ולוקטו אחרי מותו ב"קובץ מאמרים", התבטא רבי אלחנן וסרמן בנימה שלילית קיצונית כלפי החילוניים והציונות. אחרי השואה התמתנה אגודת ישראל והשקפות רדיקליות כמו אלו שהביע ניתן למצוא בעיקר בקרב חוגי העדה החרדית.
תרבות חול
- על היחס ללימוד ענייני החול
- "סבורים היו שכמו שצריך ללמוד ללמוד תורה לשמה, כן צריך ללמוד לימודים חיצוניים לשמן... ועל פי דעת תורה, נהפוך הוא, שכמו שצריך ללמוד תורה לשמה, כן בשארי לימודים צריך ללומדן דווקא שלא לשמן, אלא לעשותן קרדום לחפור בהן".
- על שלילתה של הספרות, אפילו ספרות חרדית:
- "ספרות חרדית ושיחות בטלות שלה, האם תוכל לשמש כתריס בפני פורענות של יצר הרע... ויש לומר למפיצים האלו כמו שאמרו למלך הכוזרי: 'מחשבותיך רצויות ומעשיך אינם רצויים'".
הכפירה
- על הסיבה שהפילוסופים כפרו בקיום בורא לעולם:
- "כי בדבר שהאדם משוחד, לא יוכל להכיר את האמת אם היא נגד רצונותיו... ומעתה אין תימה מהפילוסופים שכפרו בבריאת העולם, כי כפי גודל שכלם עוד גדלו יותר ויותר תאוותיהם להנאות העולם הזה, ושוחד כזה יש בכוחו להטות דעת אדם לומר כי שתי פעמים שנים אינן ארבע, אלא חמש".
- "ישראל אף על פי שחטא - ישראל הוא", לא נאמר בכופרים:
- "הלא מסור בידינו כי פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, וישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא... המאמרים הנ"ל ודומיהן הכול מדובר במאמינים בעיקרי הדת, אלא שהם רשעים ובעלי עבירות להנאת עצמן... אבל כשנתקלקלה האמונה בעיקרי הדת, יצא מן הכלל ומצווה לשונאו ולאבדו".
- הכופרים אינם נחשבים יהודים:
- "הם איברים מתים באומתנו המרקיבים את כל הגוף ואם הם קוראים את עצמם יהודים, הלא דעתם זו ככל דעותיהם היא נגד דעת התורה, כי היא בנויה על יסוד הזיוף, שאפשר להיות יהודי בלא תורה ומצוותיה, והדעה הזאת היא עקירת כל התורה כולה".
- על מיעוט ערכו של אדם שאינו ירא שמים:
- "לא יעלה בדעתך לומר כי יראת ה' היא מעלה באדם ומי שאין בו יראת ה' הוא גם כן אדם, אלא שחסר לו מעלה... על זה בא הכתוב להשמיענו שאינו כן, כי מי שאין בו יראת שמים אינו אדם כלל, רק בעל חיים".
- על בר מצווה של נערים לא דתיים:
- "אין הבדל בינם לבין ילדי הנוכרים זולתי בצרמוניה הריקה של 'בר מצווה', אשר באמת מתאים יותר לזה השם 'בר עבירה', כי גדלותו של הנער לא תביאהו לקיים מצוות, רק לעבור עבירות".
ציונות
- על הציונות:
- "...אומרת בפיה להוליך לארץ ישראל ובאמת היא מוליכה לכפירה גמורה בעיקר... מתקיים השקר הזה קרוב לארבעים שנה. ומי יודע כמה יתקיים עוד".
- על הרצל:
- "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה".
- על הציונים בארץ ישראל:
- "מעת שפרקנו עול התורה ממנו שרצו זרע עמלק בתוכנו ונתרבו בינינו המומרים להכעיס כמו היבסקציה הנמצאים לא לבד במדינה האדומה, כי אם בכל תפוצות ישראל, מקצה הארץ עד קצה הארץ וגם בארץ הקודש, אשר המתיוונים שמה הן אותם היבסקציה בעצמן ואין שום הבדל ביניהן, רק שאלו כותבים בז'ארגון יידיש ואלו כותבים ומפטפטים בזרגון עברית, אבל על הללו והללו נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כיסאו שלם עד שימחו מן העולם... הדברים אמורים כאן רק על ראשיהן ומנהיגיהם, מוריהם ומדריכיהם, כתבניהם ודרשניהם - אלו הם מזרע עמלק העומדים בראש צבאותיהם להילחם נגד הקב"ה, אבל כל ההמון הנספח עליהם מזרע ישראל הולכים אחריהם כבהמה בבקעה".
- "בארץ הקודש... רודפים באף ובחימה נוראה את המחזיקים בתורת ה', ולו היה הכוח בידם, היו הורגים אותם ממש".
- על הציונות הדתית:
- "אם הרעיון הלאומי הוא בבחינת עבודה זרה, אזי הרעיון הלאומי דתי הוא בבחינת עבודה זרה בשיתוף... הדתיים לאומיים... מפנים את כל מרצם וגבורתם בגלוי ובסתר נגד נושאי דגל התורה".
- מקומה של ארץ ישראל ביהדות:
- "נוכחנו לדעת כי בלעדי התורה אין בכוחנו להתקיים אפילו עשרות שנים ובלעדי ארץ ישראל התקיימנו 2000 שנה... ארץ ישראל דרושה לנו, אבל בלעדי התורה לא נתקיים כיהודים".
ספריו
- קובץ שיעורים, פירוש על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים)
- קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)
- קובץ הערות, פירוש ערוך בצורת שו"ת על מסכת יבמות
- דברי סופרים, דיונים על גזירות חכמים (הודפס בכרך ב' מקובץ שיעורים)
- עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו)
לקריאה נוספת
- אור אלחנן - תולדות חייו ופועלו של רבי אלחנן וסרמן (שני חלקים)