שיחת משתמש:מאירי

הלכות טהרת המשפחה המעשיות הבסיסיות

כיצד האשה נעשית נדה

א. אשה שיצא דם ממקורה היא הנקראת 'נדה' ואסורה לגבר (כולל בעלה) עד שתטהר. דין זה נכון הן במצב שהיא ראתה את דם הווסת הרגיל שלה, ובין אם ראתה דם מסיבה חיצונית (קפיצה, חימוד גבר, צפייה בבע"ח המקיימים יחסי מין וכיו"ב).

ב. אם ליציאת הדם ממקורה נלוותה הרגשה היא נדה מן התורה, בין אם יצאה כמות גדולה של דם ובין אם יצאה כמות קטנה של דם (ואפילו טיפת קטנה מאד-מאד).

ג. כמו כן, אם נמצא הדם ע"י בדיקה פנימית - האשה 'נדה', אפילו אם נמצאה רק נקודה אדומה קטנה.

ד. אם נמצא הדם על גבי בגדיה מבלי הרגשה או בדיקה פנימית - היא איננה 'נדה' אלא אם הוא גדול יותר מעיגול שקוטרו 19 מ"מ.

דיני ההרחקה בימי האיסור

ה. נדה אסורה לגעת בגבר כלשהו (מלבד אביה ובנה), ואסור לגבר לגעת בה. {הערה: אין לדיני הנידה שום משמעות לגבי נגיעת האישה בגבר מלבד בעלה, שם האיסור נובע מסיבה אחרת. המשמעות היא רק לגבי בעלה ויש לתקן את הניסוח בהתאם}.

ו. לבני זוג יש איסורים מיוחדים כשהאשה נדה:

1. אסור להם לגעת אחד בשני או לגעת אחד בבגדי השני כשבן הזוג לובש אותם
2. אסור להם להעביר חפץ מיד ליד.
3. אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים בגופה של אשתו.
4. אסור להם להיות בקלות ראש המביאה {יתכן שעדיף: המובילה} לערוה.
5. אסור להם לאכול יחד על אותו שולחן מבלי לשים סימן.
6. אסור לבעל לאכול את שאריות האוכל של אשתו בפניה.
7. אסור לבעל לשכב על מיטת אשתו.
8. אסור לאשה לשכב על מיטת הבעל בפניו
9. אסור לאשה למזוג את כוס היין של בעלה
10. אסור לאשה להציע את מיטת הבעל בפניו
11. אסור לאשה ליצוק מים על ידי הבעל או חלקים אחרים בגופו
12. אסור להם לשכב יחד על אותה מיטה, וכן לשבת על אותו ספסל אם הוא מתנדנד.

דיני טהרתה של האשה

ז. לאחר ש{פסק הדימום, ו}עברו חמישה ימים מתחילת יציאת הדם או ממציאת הכתם {הערה: למנהג הספרדים אין צורך להמתין חמישה ימים), על האשה להתקלח, ולאחר מכן לעשות בדיקת פנימית, כעשר דקות לפני השקיעה, באופן שיבואר בסעיף הבא.

ח. הבדיקה הפנימית נעשית באופן הבא: האשה לוקחת חתיכת בד לבן ונקי, כורכת אותה על אצבעה ומכניסה אותה ל'אותו מקום', הכי עמוק שהיא יכולה, ומסובבת היטב בכל הפינות. במידה והבד יוצא מלוכלך - היא יכולה לעשות נסיון נוסף או לחכות למחר ולעשות אז נסיון נוסף.

ט. במידה והבד יוצא נקי לחלוטין ללא שום נקודה אדומה - היא לובשת תחתון לבן נקי והרמטי {הרמטי?!) ומכניסה טמפון או בד נקי נוסף ל'אותו מקום' ומשאירה אותו שם עד לאחר צאת הכוכבים. לאחר צאת הכוכבים היא מוציאה את הטמפון או הבד ובודקת אותו היטב, במידה והוא נקי – היא יכולה לעבור לשלב הבא, במידה והוא מלוכלך, היא צריכה לחזור למחרת לפני השקיעה על כל התהליך.

י. במידה והבד יצא נקי האשה צריכה לספור שבעה יממות שבהן לא יוצא מגופה שום דם. בכדי לוודא שלא יוצא מגופה שום דם האשה צריכה ללבוש תחתון לבן במשך כל השבוע ולערוך בדיקה פנימית (באופן המוסבר בסעיף ח) פעמיים ביום: בבוקר כשקמה מהשינה ואחרי צהרים לפני השקיעה.

יא. במידה ואשה ספרה שבעה ימים, ולא מצאה בהם שום סימן של דם על בגדיה (- על התחתון בעיקר) או על הבד של הבדיקה, היא יכולה לטבול ולהיטהר (כפי שיבואר בסעיפים הבאים).

הטבילה

יב. קודם הטבילה על האשה להתרחץ במים חמים ולסרק היטב את כל שערה שלא תשאר שערה קשורה או דבוקה בחברתה. כמו כן, האשה צריכה לנקות היטב את כל גופה, שלא ישאר בגופה שום ליכלוך, קילוף-עור, ציפורן ארוכה, נזלת, צואת האוזן, קוץ, פצע, שן תותבת, וכדומה. כמו כן, האשה צריכה ללכת להתפנות ולוודא שאיננה מרגישה צורך להוציא הפרשות נוספות.

יג. בסיום התהליך, האשה יכולה לבדוק היטב את כל גופה ולטבול במקוה בלילה, לאחר שהסתיימו שבעת הימים הנקיים. לאחר הטבילה היא מותרת לבעלה.

יד. אסור לטבול ביום או קודם לסיום שבעת הימים הנקיים.

פרישה בזמן שצפוי להגיע המחזור

טו. כל אשה שיצא דם מגופה בהרגשה או במחזור או בבדיקה פנימית - צריכה לרשום על פתק מסודר את התאריך העברי של יציאת הדם, ואם הדם יצא ביום או בלילה. במידה וישנה רציפות של שלוש פעמים שהדם יוצא באותו יום או באותו הפרש מהפעם הקודמת - צריכים הבעל והאשה להימנע מתשמיש המיטה (ויש אומרים שגם מחיבוק ונישוק) בתאריך שלפי הסידרה בו היא צפוייה לקבל מחזור.

טז. במידה ואין לאשה רציפות של שלוש פעמים, הבעל והאשה צריכים להימנע מתשמיש (ומחיבוק ונשוק) בשלושה תאריכים: (א) באותו יום בחודש שבו היא ראתה דם בחודש הקודם, (ב) בתאריך שבו תקבל מחזור אם הפער בין המחזור הבא לקודם יהיה כמו בין הקודם לזה שלפניו, (ג) ביום השלושים למחזור הקודם (כולל שני התאריכים).

חובת הלימוד

יז. היות והלכות נדה הן מסובכות ובקלות עלולים להכשל בהן, על האשה והבעל לקבל הדרכה המסבירה את ההלכות היטב, וכן לשננם יחדיו ובשיעורי תורה. בנוסף, מומלץ שהאשה תקבל הדרכה מאשה יראת שמים על האופן שבו עושים את הבדיקה הפנימית.

הערות על ההערות ידידי בנילה

1. נגיעת נדה פנוייה בגבר - אין בה איסור מן התורה, משא"כ נגיעת נדה בגבר. (ולכן צריך לציין שהיא אסורה במגע על כל גבר, אע"פ שבנשואה יש איסור דאורייתא בלא"ה). {אתה צודק, אך כיון שכל הקטע הוא פירוט הלכות למעשה ללא הסבר הדברים משורשם וללא הבחנה בין דין תורה, דרבנן או מנהג ראוי לכתחילה - אין טעם רק בפרט זה להגדיר את הדין המקורי. מלבד זאת, אם אתה דן באיסור תורה שלא בבעלה - לרמב"ן אין כלל איסור תורה בנגיעה, ולרמב"ם רק בנגיעה דרך תאוה והנאת ביאה, ולא בכל נגיעה, ולכן מותר לרופא למשש דופק אשת איש (ש"ך יו"ד קצה,כ)}.
2. "הרמטי" - כן, הרמטי, שלא תצא טיפת דם, שהרי זה תחליף להחלפת כל הבגדים וכו'. (כמדומה שכתבו כן כמה ספרים, אך אינם זמינים לי כעת לציין למקורות מדוייקים וסליחה). {כוונתי שהמילה הרמטי לא מתאימה מבחינה לשונית. הרמטי שייך בקופסאות סגורות הרמטית, לא בבד שמטבעו אינו הרמטי. אפשר לכתוב מהודק).
3. המילים "פסק הדימום" הן נכונות מאד (למקרה של דם ולא למקרה של כתם), אך אין צורך בהם, כי עד שפוסק הדימום אין אפשרות לערוך בדיקה פנימית. יתירה מזו, אשה שיוצא ממנה דם טהור לאחר המחזור (מצוי מאד לדעת המכשיר צבע חום) בוודאי יכולה לעשות בדיקת הפסק טהרה, אף לא פסק הדימום. {"פסק הדימום" זו תוספת הסבר שמקלה על הלומד. דם טהור לאחר המחזור מתיר לכאורה רק אם הדם פסק ואחרי זה ראתה דם טהור (אני כותב מסברא בלי לבדוק. תקן אותי אם אני טועה)}
4. לגבי מנהג הספרדים לחכות רק ארבעה ימים או של לחכות מסיום התשמיש, הנה רבים מעדות המזרח נהגו לחמיר בזה כפסק הרמ"א, כמש"כ בבן איש חי ועוד ספרים, ואף שדעת הגר"ע יוסף שליט"א להקל בזה, מ"מ רבים המחמירים, ובהם הגר"מ אליהו זצ"ל בדרכי טהרה ורבים מהפוסקים הליטאים. לכן לא ציינתי את דעת הגרע"י, שהדרך בסיכומים שאלה לתפוס את השיטה המרכזית. {לא נראה לי ששייך להתעלם מדעת השו"ע שהיא דעת רוב הפוסקים}.

לגבי שאר הערותיך, אני מסכים מאד, וכמה מהן אני מתפלא על עצמי, איך כתבתי שלא כדבריך. יישר כח. (אגב, ראיה מבלי להסתכל - אינני יודע אם שנוייה במח' עקרונית, אלא שבשיעורי שבט הלוי כתב שקשה להבחין בגדרה והגבול דק, והגרע"י כותב להקל טפי, ומ"מ לא נמצא מי שכתב להדיא שיש איסור גמור בראייה בעלמא).