רומניוטים
|
רומניוטים (Romaniots או Romagnotes) הם יהודים אשר התגוררו בצפון יוון ובמדינות הבלקן אשר מייחסים עצמם לצאצאי היהודים אשר הגיעו מארץ ישראל בתקופה ההליניסטית והרומית. אתר בית הכנסת והמוזיאון הרומניטי - The Kehila Kedosha Janina Synagogue and Museum - בצ'ינה טאון, בניו-יורק , כותב כי היהודים בקשו להגר לאיטליה, אבל בשל הסערות בדרך, חלקם נחתו ביוון וזה המוצא של העדה באיי יוון. שם התפתחו מנהגים עדתיים ודתיים ייחודיים.
הרומניוטים לא התמזגו עם היהודים שהגיעו לארצותיהם מספרד או מפורטוגל. הם נבדלו מהם גם בכך שהם דברו בשפת המקום [1] ולא בשפת הלאדינו - שפתם הספרדית-יהודית של יהדות ספרד.
לפי הויקיפדיה העברית: "הרומניוטים דיברו ניב יווני קדום שנקרא יווניטיקה. ותפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה."
אתר המוקדש ליהדות בולגריה מספר כי היהודים הראשונים הגיעו לבולגריה במאה ה-2, לאחר הכיבוש הרומי של המדינה. ליד העיר "ניקופול" על שפת "נהר הדנובה" נמצאה מצבה של היהודים שכונו בשם Romagnotes. האתר מספר עוד, כי בעקבות בואם של יוצאי ספרד ויוצאי אשכנז, התערבו בינהם הרומניוטים ולא נותרו יהודים שנהגו בהתאם למסורתם.
מהעיר סופיה מספר כי עד שנת 1640 היו ב"סופיה" בירת בולגריה שלוש קהילות נפרדות, כאשר העתיקה שבהן הייתה של Romagnotes . רבה של העיר איחד את שלושת הקהילות באותה שנה.
נוסח תפילה מיוחד
הויקיפדיה העברית מקדישה ערך מיוחד ל"נוסח הרומניוטים (או נוסח רומניא). בין השאר נכתב בו:
- נוסח התפילה של הסידור בו התפללו יהודי יוון וקהילות הבלקן. לרומניוטים היו גם מנהגים מיוחדים באמירת ההפטרה.
- בדומה לנוסח איטליה גם הנוסח הרומניוטי מתאפיין בקרבה מסוימת לנוסח הארץ-ישראלי הקדום. למעשה הנוסח הקרוב ביותר לנוסח הרומניוטי הינו הנוסח האיטלקי, ושני הנוסחים יחד מכילים מסורות קדומות שנעלמו בנוסחי תפילה אחרים, כדוגמת אמירת כל נדרי בעברית.
- סידורים על פי נוסח הרומניוטים נדפסו במספר קטן מאוד של מהדורות וכיום כמעט ולא מתפללים בו. קיימות עדיין מספר קהילות בארץ ישראל ומחוץ לה השומרות על מנהג זה.
- לקריאה נוספת דניאל גולדשמידט, על מחזור רומניא ומנהגו בתוך הספר מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים תש"ם.
המוזאון בניו-יורק
בניו-יורק, בשכונת "צ'ינה טאון" קיים The Kehila Kedosha Janina Synagogue and Museum - בית כנסת בו נערכות תפילות כמנהג הרומניוטים, צאצאי העיר יאנינה ביוון. המקום משמש גם כמוזיאון. מנהל המוזאון, Marcia Haddad-Ikonomopoulos מארח מבקרים לפי הזמנה מראש ואף מכין עבורם מאכלים ומטעמים מיוחדים, כפי שהיה מקובל בארץ מוצאו.
זכרונות ניצולת שואה
ארטמיס מירון, ניצולת שואה מצפון יוון מספר באתר לא נשכח המוקדש לשואת יהדות יוון את הדברים הבאים: "נולדתי בעיר יאנינה, השוכנת בצפון מערב יוון, ובה התקיימה קהילה יהודית קטנה. קהילות יוון הן מהוותיקות שבקהילות היהודיות שהתקיימו בתפוצות וקיומן למעלה מאלפיים שנה. מדובר בצאצאי היהודים אשר גורשו מארץ ישראל על ידי הרומאים ב- 70 לספירה, לאחר חורבן בית שני. קבוצות מתוך היהודים המגורשים הגיעו ליוון, התיישבו שם והתפתחו לקהילות קטנות בתוך יוון... הייחוד שבקהילת יאנינה - אליה אני השתייכתי - הוא שקהילת יאנינה לא התמזגה עם היהודים מגורשי ספרד, אלא נותרה מקורית עם התרבות ההלניסטית - רומית, אותה הביאו היהודים המגורשים מארץ ישראל ליאנינה. הם דיברו רק יוונית ונקראו רומניוטים .
בית הכנסת
בשכונת "מזכרת משה" שבנחלאות בירושלים - רחוב הגלבוע 3 - קיים בית כנסת אשר בו נהגו לפי נוסח הרומיניטים. שם בית הכנסת הוא 'בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה - שביוון.
בקרב שאר היהודים
לפי הויקיפדיה העברית: "באיסטנבול ובאיזמיר, נקברו הרומניוטים בנפרד משאר הקהלים, ממגורשי ספרד, כגון הספרדים והפורטוגלים, יחד עם המוסתערבים והאשכנזים."
קהילת ארטה
סיפורה של קהילת ארטה (Arta) במערב יוון מובא באתר של הקהילה היהודית בניו-יורק. היהודים הראשונים בעיר היו: Romaniotes. הם באו מהערים:קורינתוס ופטרס בחצי האי הפלופונסוס במהלך המאה ה-10. הם הגיעו לשם בעקבות גזרות שהוטלו עליהן במקומות מגוריהן ובשל ההרס שגרמו הפולשים הברבריים. בנימין מטודלה בקר בעיר, בשנת 1173, הוא עדין מצא בה קהילה יהודית של 100 משפחות. ראשי העדה היו :רבי סולומון ורבי הרקלס. בעקבות מלחמות מקומיות יהודי העיר עברו בשנת 1246 לאי קורפו .
כאשר הביזנטים כבשו חזרה לעיר, שוקמה הקהילה היהודית והוקם בה בית כנסת. הוא היה בתוך האזור המבוצר של העיר (הקסטרו). שם בית הכנסת היה:"Kehila Kedosha Tassavim". היהודים ששבו מקורפו הקימו בית כנסת נפרד: synagogue of the Corfiotes אשר בו התפללו לפי נוסח רומניוטי. הוקם בו גם בית מדרש.
הערות שוליים
- ↑ לפי מקורות אחדים הם כן דברו בשפת הלאדינו