מוסתערבים
|
|
- ערך מורחב - מוסתערבים
מוּסְתערבּים היה כינוי לעדות יהודיות במצרים, בסוריה, בעיראק, בלבנון ובארץ ישראל, שישבו בארצות אלו בצורה רציפה מדורי דורות. הכינוי ניתן על ידי מגורשי ספרד שזה עתה באו לארצות ערב לאחר גירוש ספרד, מאחר ובעיניהם, דמו יהודי ארצות ערב המקוריים בתרבותם לשכניהם הערביים. לאחר התיישבותם של היהודים המגורשים מספרד בארצות המזרח, המוסתערבים קיבלו בהדרגה את נוסח התפילה שבא עם היהודים מספרד. לעתים נוצר מתח בין שתי הקהילות.
בארץ ישראל[עריכה]
בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים בישובים בגליל כמו : פקיעין וכפר יסיף שלפי המסורת הישוב היהודי לא פסק בהם מימי חורבן בית שני. קיימת סברה כי אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות : הערבית וההצלבנית. רק בזמן העות'מאנית הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמם לשכניהם הערבים[1] .
בעת חידוש הישוב היהודי בירושלים, בשנת 1516, אחת העדות בעיר הייתה של מסתערבים ובראשם שייך (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות:רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון [2]
על קיומם בגליל מספר על ר' משה בר' מרדכי באסולה, מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה... (1521-1523) וחגג את חג הפסח של שנת רפ"ב (1522) בצפת ובסביבתה... למחרת היום הגיע לצפת, "ולקחתי בית מעין זייתון ואשב שם". בחול המועד טייל למקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה בכפר ענן, שבה מצא כשלושים משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"[3]
בראשית ההתיישבות היהודית בארץ הופיעו במושבות יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים. בינהם היה אחד שמונה מההשומרים הראשונים של פתח תקווה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ל.חזן וי.פלר בספרם דברי ימי הציונות, הוצאת קרית ספר , תשי"א
- ↑ אוצר ישראל הערך ירושלים
- ↑ אברהם יערי במאמרו פסחים של עולים ועולי רגלים בא"י