חמץ נוקשה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
חמץ נוקשה הוא חמץ שמעולם לא היה ראוי לאכילה, או שלא נתחמץ חימוץ גמור.
הגדרה
המגן אברהם (תמב ס"ק א) מגדיר חמץ נוקשה בשני מצבים, א: בצק שלא החמיץ החמצה מלאה. ב: בצק שהחמיץ החמצה מלאה אך מעולם לא היה ראוי לאכילה אלא היה ראוי לאכילה רק על ידי הדחק.
גם המשנה ברורה כתב הגדרות אלו (סימן תמב ס"ק ב ובשעה"צ ס"ק יב).
דיניו
בדינו של חמץ נוקשה יש שלש דעות:
- חמץ נוקשה אסור באכילה מן התורה, ולוקים עליו.
- אף על פי שחמץ נוקשה אסור מן התורה, מכל מקום אין לוקים עליו, כיון שאינו ראוי לאכילה
- אין חמץ נוקשה אסור אלא מדרבנן.
- בכל מקרה חמץ נוקשה אסור בהנאה, אף לדעת הסוברים שאיסור אכילתו אינו אלא מדרבנן.
- המשהה ברשותו "חמץ נוקשה" בפסח יש הסוברים שעובר על איסור "בל יראה ובל ימצא", ויש חולקים.