מלאכי הנביא

מלאכי היה אחרון הנביאים, מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני, ומאנשי כנסת הגדולה. נבואותיו מרכיבות את ספר מלאכי. הכתוב לא מפרט את שם אביו או מוצאו, ונחלקו חז"ל (בבלי מגילה טו א) אודות זיהויו: יש אומרים כי הוא מרדכי היהודי (ונקרא שמו מלאכי על שם שהיה משנה למלך) ויש אומרים כי הוא עזרא הסופר (וכן כתב בתרגום יונתן (בראש הספר). דע נוספת היא שמלאכי היה אישיות אחרת (רמב"ם).

את תורתו קיבל, יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה, מברוך בן נריה, ויש אומרים מיחזקאל בן בוזי.

מלאכי היה אחרון הנביאים, ולאחריו פסקה הנבואה מעם ישראל.

מלאכי מרבה להוכיח את העם על חטאיהם (נשיאת נשים נכריות, שוחד ועושק, כישוף, ניאוף ועוד). בסוף נבואותיו הוא מתנבא על אחרית הימים ועל בוא אליהו הנביא "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".