בלעם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
איש רשע שנפשו איותה רע. דמות הדעת המשוללת מתכלית מוסרית, כולו פונה לרע. שהשתקע, בכל מלא כח חייו, בכל שעור הקומה של השכלתו, חכמתו, שאיפתו וברק חזיונותיו, בעומק הרצון הגס. (ו)בהיותו יודע ומשקיף על המציאות כולה ויודע גם כן (את) ההכנות שיש בה להרע, השתדל להרחיב (את) העניינים הרעים [עפ"י ע"א א א סט, א"ק ב תפג]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "תנין עור".