נחלת שבט זבולון

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט זבולון בצבע סגול בצפון-מרכז הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט זבולון מצויה מזרחית מהר תבור אשר בעמק יזרעאל בצפון הארץ. הנחלה עלתה בגורל השלישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרעה בעמק יזרעאל, כאשר במערבה נחלת שבט אשר, ממזרח - נחלת שבט יששכר ומדרום נחלת שבט מנשה. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: זבולון, יששכר ונפתלי.

לשבט זבולון אין מוצא לים. נחלת שבט אשר מפרידה בינו לבין הים. למעשה הדבר סותר את הכתוב בברכת יעקב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן ([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג). ואת הסיפא בברכת משה: וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ. יט עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל ([[ספר דברים]], ל"ג, י"ח).

הגר"א פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים ^[1].

הדבר גם בניגוד לנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין חיפה לעכו בשם "עמק זבולון". ^[2].

תאור הנחלה

בספר יהושע מובא תאור הנחלה: וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. עָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם. וְשָׁב מִשָּׂרִיד, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל-גְּבוּל כִּסְלֹת, תָּבֹר; וְיָצָא אֶל-הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ. וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה, גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין; וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר, הַנֵּעָה. וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל, מִצְּפוֹן חַנָּתֹן; וְהָיוּ, תֹּצְאֹתָיו, גֵּי, יִפְתַּח-אֵל. טו וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. (י"ט,י'-ט"ו)

�פת נחלת השבט

נחלת שבט זבולון

תאור הנחלה

התיאור כולל את מגמות הגבול: ימה, קדמה-מזרח השמש וקדמה-מזרחה וצפון. משריד יוצאים הגבולות למערב ולמזרח, כעין נקודת צומת. הערים הן מובאות בקבוצות, במסלולים מעגליים סביב נחלת השבט. הערים המהוות ערי הגבול הן: בדרום - יקנעם אולי גם נחל קישון, בצפון - יפיע, המזוהה עם יאפא בקרבת נצרת היום ובית לחם, במזרח - דברת וכסלות - היום הכפר הערבי אכסאל, ומערב - נהלל. הישובים ניתנים לזיהוי היום, כאשר יישוב חדש ממוקם בקרוב לאתר העתיק.

יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא סבורים כי במלחמת דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, ששבט זבולון לקח בו חלק מכובד, המובלעות הכנעניות שבתחומו שוחררו. בספר שופטים נאמר בשירת דבורה: "וּמִזְּבוּלֻן, מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (ה', ט"ו) אך גם:"זְבֻלוּן, עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת"(שם, י"ח) . בפרק קודם כתוב:" וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן" (ד',ו') - כלומר ברק בן אבינועם לקח מהשבט את מיטב צבאו. וכ אולי בא לקיצו המצב:"זְבוּלֻן, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, נַהֲלֹל; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ, וַיִּהְיוּ לָמַס.(א',ל').

לקריאה נוספת

• יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
• זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967