מינות

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו^[1]:

• כינוי לנצרות (רש"י^[2] יומא מ:, מגילה יז:, שם כד:, ה: ד"ה מינין; חי' הריטב"א^[3] שבת קטז., בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה; שו"ת הרדב"ז מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' קצא ד"ה סוף דבר טבחי טבוח: [רש"י] "הולך לשטתו שקורא בכל מקום מין תלמיד יש"ו. וכן פירש הרמב"ם" עכ"ל; וע"ע כפתור ופרח פ"ה).
• הרב יצחק שילת שליט"א (בהערותיו לאגרות הרמב"ם במהדורתו^[4] ח"א עמ' לז-לט) מראה שהרמב"ם משתמש במונח "מינות" בשלשה מובנים לפחות (שהאחד רחב מחברו):

@ כפירה במושגי האמונה השייכים למציאות ה' (פ"ג מהל' תשובה ה"ז ועוד),

@ כפירה באחד מכל יסודות האמונה (פ"ב הל' ע"ז הל' ג-ה ועוד),

@ כפירה בתורה שבעל פה (פירוש המשנה בחולין פ"א מ"ב ועוד).

היחס למינות

לימוד ספריהם

מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:

"ואעפ"י שדברי שתי האומות (- הנצרות והאיסלם) הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם.

וכבר ראינו באון גליון אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר שאי אפשר שתשתנה התורה ושלא בא להחליפה אלא לקיימה ולאמצה‏^[5], ומדברי תלמידיו ידענו כי הם היו תועים בו שהוא היה משיח שנתנבאו עליו הנביאים לקבץ נפוצות ישראל וכשראו שנמסר ביד ישראל התחכמו לומר שלא בא אלא להוציא נפשות הצדיקים מגהינם, שהיו בו מפני חטאו של אדם הראשון, והם סותרים את עצמם בזה שהרי כתוב בספרם כי יש"ו הנצרי ראה את אברהם אבינו קודם תלייתו בגן עדן עם אותו עני, שמו אלעזר, שהיה תחת לשונן של איש אחד אכזרי לרחם עליו ואותו אכזרי היה בגהינם צמא למים ושאל אותו עני שישקהו.

והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו.

והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא יחזקאל היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' (יחזקאל כח, ט).

וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר: הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס".

הערות שוליים