מליקה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
בהלכה, מליקה היא שיסוף גרון בעל-חיים מצד עורפו. פעולה זו שימשה בימי בית המקדש בקורבן העוף, כמו למשל בחטאת העוף ובעולת העוף, כמצווה וכתחליף לשחיטה.
ההבדל בין "שחיטה" ל"מליקה"
ישנם שני הבדלים מהותיים בין שחיטה למליקה:
- השחיטה הוא באמצעות סכין, והמליקה הוא באמצעות הציפורן או על ידי השיניים[1].
- השחיטה כשרה רק מצד הצוואר, והמליקה כשרה רק מצד העורף.
פעולת המליקה
הכהן אוחז את כנפי העוף בין שתי אצבעותיו וחותך בציפורן האגודל את המפרקת עד שמגיע ל'סימנים' - הקנה והושט.
בעולת העוף היה הכהן קוצץ באצבעו את שני הסימנים - הקנה והושט, ולאחר מכן היה ממשיך לקצוץ עד שהיה מפריד את הראש מהגוף. לעומת זאת בחטאת העוף היה הכהן קוצץ רק סימן אחד ומשאיר את הראש מחובר לגוף. כמו שנאמר בתורה: "וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל" (ויקרא ה', ח). יש איסור לאו לקצוץ את ראש חטאת העוף.
את חטאת העוף היו הכהנים אוכלים, בהיתר מיוחד של התורה. למרות שבחולין אסור לאכול כך, כיון שלא נשחט כהלכה ודינה כנבילה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ספר הרוקח לפרשת ויקרא
קרבנות | ||
---|---|---|
סוגי הקורבנות | ||
סוגי הקורבנות היסודיים | עולה, מנחה, שלמים, חטאת, אשם, בכור, מעשר, פסח | |
קרבנות ציבור | קרבן התמיד, קרבן מוסף, לחם הפנים, מנחת העומר, שתי הלחם, קרבנות יום הכיפורים | |
קרבנות יחיד במועדים | עולת ראייה, שלמי חגיגה, שלמי שמחה, קורבן פסח, פר ואיל של כהן גדול ביום הכיפורים | |
קרבנות יחיד נוספים | קרבן עולה ויורד, קרבן תודה, קרבן יולדת, קרבן עוף, מנחת חינוך, קרבנות נזיר, מחוסר כיפורים | |
הקרבת הקרבנות | ||
תהליך ההקרבה | לבישת בגדי כהונה, קידוש ידיים ורגליים, סמיכה, שחיטה, מליקה, קבלה, הולכה, זריקה, הגשה, קמיצה, תנופה, הקטרה, נסכים | |
איסורים ופסולים | פיגול, נותר, טומאה, תמורה, מעילה, בעל מום, טרפה, ממשקה ישראל | |
מקום ההקרבה | במות, בית המקדש, מזבח העולה, המערכה הגדולה, |