רבנו גרשום מאור הגולה

רבינו גרשום ב"ר יהודה מאור הגולה (רגמ"ה), מגדולי ראשוני אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם "חרם דרבינו גרשום".

תולדותיו

נולד בשנת ד' אלפים תש"ס בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. למד אצל רבי יהודה ב"ר מאיר הכהן (רבי ליאונטין) (ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי). כמו כן, למד מפי רבנו חננאל בר חושיאל. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה וכו'" (רש"י שבת פה ב), וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" רש"י סוכה מ ב. בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות וממסעי הצלב, ששיאן היה בפרעות תתנ"ו לאחר פטירתו.

אחיו היה רבנו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" (בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב). והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" (שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל).

תקופת חייו של רבנו גרשום מאור הגולה על ציר הזמן

תורתו

מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. הוא כתב תשובות רבות, אשר מהם נשארו בידינו כ-120 תשובות. חיבר פירוש על הש"ס אשר נשארו ממנו פירוש על מסכתות אחדות.

תלמידיו

רבינו יעקב בן יקר, רבו של רש"י.

תקנות וחרמים

חיבר תקנות וחרמים שנודעו בכינוי חרם דרבינו גרשום, מהם - שלא לישא שתי נשים; שלא לגרש אשה בעל כרחה; שלא לקרוא במכתבי הזולת בלי רשות ועוד.

ראו גם

• חרם דרבינו גרשום

לקריאה נוספת

• הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 61-65.