פרשני:בבלי:מכות כד ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

מכות כד ב

חברותא

אמר להן: לכך אני מצחק,
ומה לעוברי רצונו שמשתחוים לעבודת כוכבים שלהם, כך הם יושבים בהשקט ושלוה.
אם כן קל וחומר לישראל, שהם עושי רצונו, על אחת כמה וכמה שישלם להם ה' שכר טוב.
שוב פעם אחת היו עולין לירושלים,
כיון שהגיעו להר הצופים שמשם רואים את מקום המקדש, קרעו בגדיהם, שכך הוא הדין.  18 

 18.  כמבואר במועד קטן (כו, א), אמר רבי אלעזר, הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר וכו' וקורע, ירושלים בחורבנה וכו' וקורע, בית המקדש בחורבנו אומר וכו' וקורע, וכו' כיון שהגיע לצופים קורע וכו'.
כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים.
התחילו הן בוכין, ורבי עקיבא מצחק.
אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: מקום שכתוב בו (במדבר א) "והזר הקרב יומת", ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה?!
אמר להן: לכך אני מצחק,
דכתיב: (ישעיה ח) "ואעידה לי עדים נאמנים, את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיה ו".
וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? והרי אוריה במקדש ראשון היה, וזכריה מנביאים אחרונים היה, במקדש שני.
אלא, תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה.
באוריה כתיב: (מיכה ג) "לכן בגללכם ציון שדה תחרש, וירושלם עיים תהיה, והר הבית לבמות יער".
ובזכריה כתיב: (זכריה ח) "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם, ואיש משענתו בידו מרוב ימים".
לכן, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה.
עכשיו, שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת!  19  בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו! עקיבא ניחמתנו!  20 

 19.  בית הלוי בדרשה ח' מבאר את דברי רבי עקיבא, שהחורבן והשממה של ארץ ישראל ומקום המקדש הם עצמם משמשים ראיה שהארץ עומדת בקדושתה, ואינה סובלת שיישבו עליה עוברי עבירה. ולכן נאמר בסוף מגילת איכה: "על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו - אתה ה' לעולם תשב!". שהסיבה להילוך השועלים בהר ציון, היא מפני שה' שוכן בו, ולכן אין הגויים יכולים ליישבו. ולכן צחק רבי עקיבא, כי אם ציון תחרש, בודאי תשוב לקדושתה ותפארתה. ועיין במהרש"א כעין זה.   20.  המהרש"א בחידושי אגדות מבאר, שכפלו את הדברים על שם שני המעשים שזכר, והוסיף, כי מצינו בכל הנחמות בלשון כפול, "נחמו נחמו עמי", ובכן ינחמנו אלקינו במהרה בימינו, אמן.