הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, מגדולי הדור, מבחירי ראשי הישיבות, מנהיג הציבור הליטאי לאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב.
תולדות חייו
הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן נולד בשנת תרע"ד בעיר בריסק, להוריו נח צבי וגיטל פייגל. הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (מכונה גם הגראי"ל; נולד בשנת תרע"ד, 1914) הוא ראש ישיבת פוניבז' לצעירים לשעבר, ראש כולל פוניבז' וראש ישיבת ארחות תורה. מאז פטירת הרב יוסף שלום אלישיב הוא נחשב למנהיג הבולט של הציבור החרדי-ליטאי. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 השקפתו ופועלו 3 משפחתו 4 ספריו 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבריסק (אז באימפריה הרוסית, כיום בבלארוס), לגיטל ונח צבי שטיינמן, שהיה שמש בית כנסת. בצעירותו למד בישיבת תורת חסד בבריסק. היה מקורב לבן עירו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ולבניו. בקיץ 1938 נסע ללמוד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה שבשווייץ, כדי שלא להתגייס לצבא הפולני[1]. בהמשך שימש שם כר"מ והמשיך בתפקידו גם לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופת שהותו בשווייץ נישא לתמר לבית קורנפלד. בשנת תש"ו (1946) עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בתחילת דרכו לא רצה לשמש כמחנך, למרות נסיונו בשווייץ, ועסק לפרנסתו בתחום היהלומים. למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה. כעבור זמן מונה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא. לאחר מכן מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, שוב בהמלצתו של החזון איש, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים ולראש כולל פוניבז'. כיום הוא מכהן גם כראש ישיבות ארחות תורה וגאון יעקב בבני ברק ורינה של תורה בכרמיאל. לאחר הקמת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), נקרא על ידי הרב שך לכהן במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בשנות ה-90 הפך לגורם משפיע בציבור החרדי הן בהנהגה ציבורית והן בנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב (2001), הוכר כמנהיג בציבור הליטאי, לצידו של הרב אלישיב. בשנת תשע"א הוביל הרב שטיינמן, בשיתוף פעולה עם חלק מהגורמים החסידיים, מהלך שבמסגרתו התחזקה השפעתם של אנשי דגל התורה בחינוך העצמאי. בתקופת מנהיגותו של הרב יוסף שלום אלישיב טענו מקורבי הרב שטיינמן שהיומון הליטאי "יתד נאמן" אינו מתייחס בכבוד לרבם. העיתון גם יצא בחריפות נגד אמנת כנרת. עם זאת, גם בתקופה זו כמה מכותביו היו מזוהים עם הרב שטיינמן. במאי 2012, זמן קצר לפני פטירת הרב אלישיב, חל מהפך בשליטה בעיתון "יתד נאמן", שעברה לידי מקורבי הרב שטיינמן. מהלך זה לווה בביקורת של הזרם השמרני יותר בציבור הליטאי כלפי מנהיגות הרב שטיינמן. בעקבות כך, פרסם העיתון מכתב בכתב ידו של הרב חיים קנייבסקי, חתנו של הרב אלישיב, ובו כתב: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א [= הרב אלישיב] נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה"[2]. לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי. בראש מחנה הרוב ניצב הרב שטיינמן, והוא משמש הסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה. בראש הזרם המחמיר יותר מבחינה אידאולוגית עומד הרב שמואל אוירבך, ובחסותו הוקמו העיתון הפלס ומפלגת "בני תורה". אך חשוב לציין כי מקורבי הרב שטינמן וההולכים בדרכו דוחים בתוקף כל נסיון להציגו כפחות מחמיר, רובם הגדול של חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה תומך ברב שטיינמן. באוגוסט 2012 הרחיב הרב שטיינמן את שורות המועצה. השקפתו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שטיינמן נחשב כתובת מרכזית בציבור החרדי לעצה וברכה. לעומת הרב אלישיב, שעסק בעיקר בפסיקת הלכה והכוונת חברי הכנסת של דגל התורה, הרב שטיינמן עוסק גם בענייני ייעוץ חינוכי, הכוונת ראשי ישיבות, וכן ענייני שלום בית ושידוכים. מקורבו של הרב שטיינמן, ראש עיריית בני ברק לשעבר מרדכי קרליץ, היה הנציג הבכיר של החרדים בוועדת טל, והיו שייחסו לרב שטיינמן תמיכה שבשתיקה למסקנות ועדה זו. כמו כן חתם קרליץ, בשנת 2001, על אמנת כנרת, שדגלה בדיאלוג בין חילונים לחרדים. נטען כי הרב שטיינמן תמך בהקמת הנח"ל החרדי, בראותו בכך פתרון חלקי לבעיית הנושרים בציבור החרדי. בשל עמדותיו הוא עורר את רוגזם של גורמים חרדים שמרניים, כמו אנשי העדה החרדית, שהשמיצוהו בכרוזים ("פשקווילים") ובכמה הזדמנויות ניסו להפריע לשיעוריו. בכמה מקרים נגרמו התכתשויות אלימות שדרשו התערבות משטרתית[3]. הרב שטיינמן הביע תמיכה מסוימת בהכשרה מקצועית של אברכים שאינם חפצים או מסוגלים ללמוד. עם זאת פורסם מקרה שבו החליט לדחות סכום עתק שהציע נדיב להכשרת אברכים לשוק העבודה. בהזדמנויות נוספות שלל לימודי חול והסתייג מהטענה שהביע תמיכה בנח"ל חרדי למי שביכולתו ללמוד תורה.[דרוש מקור] בהשראתו של הרב שטיינמן יוצאים אברכים רבים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא מעודד פעילות החזרה בתשובה, בישראל ומחוצה לה, ואף מופיע בכינוסים שונים לחיזוק הפעילות. החל מהפסקת פעילותו הציבורית של הרב שך הוא משמש כנשיא ומכוון דרכו של ארגון לב לאחים. מאז שנת תש"ס (2000) משמש כנשיא ישיבת תורת חיים במוסקבה. בשנים האחרונות סייע להקמת רשתות כוללים ובהן אלפי אברכים, בהן "עטרת שלמה", בראשות הרב שלום בער סורוצקין, ו"יששכר באהליך". יחד עם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, הקים את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו יחד למסע התרמה בחו"ל עבור מוסדות אלו ועבור רשת "שובו". למרות גילו המבוגר ממשיך הרב שטיינמן למסעות חיזוק בקהילות החרדיות באירופה ובאמריקה. הוא מרבה להגיע למבחני תלמידים בישיבות הגדולות ובישיבות לצעירים ואף בתלמודי תורה. בשנת תש"ו (1946) עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. כעבור זמן מונה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא. לאחר מכן מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, שוב בהמלצתו של החזון איש, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים ולראש כולל פוניבז'.
כיום הוא מכהן כראש ישיבת פוניבז' לצעירים, ראש כולל פוניבז' וראש ישיבת ארחות תורה וישיבת גאון יעקב בבני ברק, וישיבת רינה של תורה בכרמיאל. בשנת תשע"ב, לאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב, נתמנה לכהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה.
בדיון בכנסת על חוק ההסדרה קבע הרב שטיינמן כי על פי ההלכה, אי אפשר לחייב בעלים למכור את שדהו אם הוא מודיע שאינו מסכים לכך. בהתאם לזאת, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מסיעת יהדות התורה הצביעו נגד חוק זה[4]. משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שטיינמן היה נשוי עם מרת תמר, בת שמאי קורנפלד, צאצא לאחיו של האדמו"ר מגור ה"חידושי הרי"ם", ולהם שני בנים ושתי בנות: הרב שרגא נח - חתנו של הרב חיים קנייבסקי, ראש ישיבת קהילות יעקב לצעירים הרב משה - ר"מ בישיבה בבית שמש ומעורב בפעילות אביו רחל דבורה ברלין - נשואה לרב זאב ברלין, ראש ישיבת גאון יעקב בפועל טובה צפורה שפירא - נשואה לרב דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי בירושלים (נינו של ראש ישיבת וולוז'ין הרב רפאל שפירא). ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו
אילת השחר, חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, 15 כרכים אילת השחר על התורה, ה' חלקים חסד ומשפט, על מסכת סנהדרין ימלא פי תהילתך, שלושה כרכים של שיחות מוסר וכרך ביאורים על סידור התפילה מפקודיך אתבונן, שיחות לימים נוראים עזי ומגיני, שיחות על מתן תורה כמ"כ תלמידו הרב שניידר מוציא מידי שבוע עלון עם חידושיו