אשר
|
|
אשר בן יעקב הוא הבן העשירי של יעקב אבינו והבן השני של זִלְפָּה שִׁפְחָת לאה אימנו.
יעקב אבינו מברך את, בנו, אשר :"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"([[ספר בראשית]],מ"ט,כ'). מדרש רבה מבאר כח הכוונה ששארצו שמנה, שלחמו שמן, שהוא מעמיד בגדי שמונה.
משה רבינו אף הוא בברכתו כתב:"וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ" [1] לפי המסורת אשר נולד בד' שבט, בשנת ב' קצ"ז (2,197) לבריאת העולם [2] , בשנה השתים-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן. הוא חי מאה עשרים ושלש שנה [3]
מקורו של השם
לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את אשר, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אָשֵׁר"( שם, ל',י"ג)}}
המדרש מדייק מן הפסוק : ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות - " ר' לוי אמר: שהיו בנותיהם נאים והיו נשואות לכהנים, שנמשחו בשמן המשחה, שמן זית. ר' סימון אמר: שהיו נשואות למלכים, שנמשחו בשמן זית. הרשב"ם ממשיך עם המוטיב הנשי:"אני עומדת במישור ובשבח שמאשרות אותי בנות". רבי דוד צבי הופמן משלים את העניין:" נראה ש"אשר" מציין יותר את ההצלחה הגלויה, זו הנראית לעיני כל. - כי אשרוני בנות . עתה מקווה לאה בבטחה שיהללוה כאם המאושרת מכל הבנות.
סמלו של השבט
אשר היה מְפֻתָּח על תַּרְשִׁישׁ [4] בחשן משפט. רבינו בחיי קורא אותה קְרִיאוּלִיקָ"א וגון שלה דומה לגון השמן. ויש שפרשן שהיא אבן עם גון תכלת. ותרגומו:כְּרוּם יַמָא, שהרי גון הים כעין תכלת. ומצינו ים ששמו תרשיש[5].
סגולת האבן הזאת לעכל אוכל . וכל שכן למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו ונעשה עב ושמן והוא שכתוב בברכה של יעקב "מאשר שמנה לחמו"
נחלת השבט
- ערך מורחב - נחלת שבט אשר
נחלת שבט אשר מצויה בצפון-מערב ארץ ישראל לאורך חוף הים התיכון . הנחלה עלתה בגורל החמישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני[6] עד להר הכרמל בדרום, במזרח היא תוחמת את נחלת שבט נפתלי ונחלת שבט זבולון. היא משתרעת על פני חבלי הארץ: העמקים והגליל התחתון והגליל המערבי. הוא בשכנות לנחלת שבט נפתלי, אף הוא מ"מחנה דן" במדבר סיני.
הערות שוליים