רבי שמואל פירר

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב שמואל פירר (ה'תרכ"ח 1863 – חנוכה ה'תש"ג דצמבר 1942) היה רב גליציאני, רבה של קרוסנו 35 שנים.

ביוגרפיה

נולד לר' אשר זליג פירר בשנת 1863 בסנקובה בקרבת גורליץ בגליציה המערבית. בצעירותו נודע כ"העילוי מסנקובה". בשנת 1883, בהיותו כבן 20 בלבד נתמנה כרבה של מילובקה, שבאזור קרקוב. בשנת 1903 השתתף בכנס הראשון של רבני מערב גליציה, ובשנת 1908, נבחר לרב ואב בית דין בקרוסנו, בתפקיד כיהן שלושים וחמש שנים. היה מומחה בדיני ממונות, וסוחרים רבים באו להתדיין בפניו. היה חבר ב"שלטון הרוחני" של ישיבת חכמי לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר לגליציה המזרחית שנכבשה על ידי הרוסים, ושם נדד כשנתיים בעיירות שונות, ועסק בתורה ככל שהתנאים אפשרו את הדבר. כשכבשו הגרמנים את האזור חזר לקרוסנו, ושם נספה בדצמבר 1942.

משפחה

ר' שמואל פירר נשא לאשה את שרה בת ר' אברהם יהושע העשל מצכיה ונולדו לו ממנה11 ילדים‏^[1]. מה שידועים לנו, ששה בנים וחמש בנות. כולם נספו בשואה. צאצאיו שהוכרו ופורסמו.

• ר' דוד פירר. נולד בשנת ה'תרנ"ה (1895). הוסמך לרבנות בידי ר' מאיר יחיאל הלוי הלשטוק אדמו"ר מאוסטרובצה. בצעירותו היה דיין, מו"ץ, ואב"ד בלאנצוט (Łańcut) בגליציה המערבית ובשנת ה'תרצ"ז (1937), נתמנה לרבה של העיר. נספה בשנת ה'תש"ב‏^[2].
• ר' יוסף משה פירר, ראב"ד ברימנוב (Rymanów) גליציה נפטר בשנת ה'תרצ"ג‏^[3].
• ר' יעקב ישראל פירר מז'אלושיץ (Dzialoszyce) באזור קראקא, נספה בשואה‏^[4].
• ר' יצחק זאב פירר-גולדמן, נולד בשנת ה'תר"ן (1890). בשנת ה'תרע"ח (1918), נתמנה כרבה של ישליסק (Jaśliska), שעל גבול פולין-סלובקיה, ואחר כך עבר למדזילברץ (MMedzilaborc) בסלובקיה. בשנת ה'תש"ב גורש לאזור לובלין עם ראשוני היהודים מן העיר ונספה בשואה‏^[5].
• וכן בנו יד ימינו ר' שלמה פירר נספה בשואה.
• חיבר ספרים רבים שכולם אבדו בשואה, מלבד ספרו "הר שפר", שיצא לאור על ידי נכדו, הרב בן ציון פירר, במהדורא שניה בתל אביב - יפו ה'תשי"ז ואחר מכן מהדורא שלישית בשנת ה'תשל"ט.

הערות