פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־23:13, 3 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סב ד

סעיפים ד - ה, מניין בברכת חתנים

הגמרא בכתובות (ח, ב) אומרת שמברכים ברכת חתנים בעשרה, וחתנים מן המנין. כך פסקו הראשונים.

רמב"ם, טור ושו"ע: דווקא עשרה גדולים ובני חורין, כך שעבדים וקטנים לא מצטרפים.


⦿ מקום שאין בו עשרה

רשב"א: כשאין עשרה לא עושים חופה. כך פסק הב"י.

תרומת הדשן: ברכות לא מעכבות בדיעבד, ויעשו חופה בלי עשרה. כך פסק הרמ"א, הב"ח והב"ש.

ח"מ: כשאין עשרה באותה העיר עליהם ללכת לעיר אחרת, ואם אין בכל המדינה - יתחתנו בלי עשרה.


⦿ כשעבר וקידש בלי עשרה

נודע ביהודה: אמנם מסדר הקידושין נהג שלא כהוגן ועליו להפסיק לעסוק בכך, אך יצאו ידי חובה.

ערוך השולחן, שבט הלוי ויביע אומר: צריך לחזור ולברך את הברכות בעשרה.