מעמד שלושתן

הגדרה

כאשר נמצאים יחד המלווה, הלווה והקונה, המלווה יכול למכור את החוב לקונה (גיטין יג:, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כ).

מקור וטעם

מקורו מדרבנן (גיטין יג:).

בטעמו כתבה הגמרא שהוא הלכתא בלא טעמא (גיטין יג:), והסבירו התוס' שאין טעם איך קונה, אך למה תקנו שיקנה - יש טעם: כדי שלא יצטרכו לטרוח להביא עדים ולעשות קניין^[1] (בבא בתרא קמד. ד"ה כהלכתא).

וכתב הפלס חיים (הביאו ספר המקנה כ-א ד"ה כתבו) שמועיל מדין הפקר בית דין, והקצוה"ח (סו-ב בסופו) כתב שהוא מתורת זכייה, שהלווה זוכה למקבל.

הנכס

הנכסים הנקנים הם:

חוב.

בשטר חוב הקצוה"ח (סו-כד) כתב בדעת התוס' (גיטין יג.) שלא מועיל, והר"ן (גיטין ה. בדפי הרי"ף) כתב שמועיל.

שטר חוב שנקנה במעמד שלושתן, נחלקו הראשונים האם המוכר יכול למוחלו אחר כך (פרי משה קניינים כח-א ד"ה והנה):

א) ר"ת (בתוס' גיטין יג: ד"ה תנהו) והשו"ע (חו"מ קכו-א) כתבו שאינו יכול למחול.

ב) בעל העיטור והראב"ד כתבו שיכול למחול (הביאום הש"ך חו"מ סו-א והקצוה"ח קכו-ה).

ג) הרמב"ן מסתפק בזה.

וביארו האחרונים (פרי משה שם) שנחלקו לשיטתם בטעם שהמוכר שטר חוב לחבירו יכול למוחלו: לר"ת הוא משום שמוכר רק את שעבוד הנכסים, אך שעבוד הגוף נשאר בידי המוכר, ולכן יכול עדיין למוחלו. ולכן במעמד שלושתן - שתיקנו שמוכר גם את שעבוד הגוף - לא יכול למוחלו לאחר המכירה. אך לשאר הראשונים, שהטעם שאפשר למחול לאחר שמכר שטר חוב הוא שהמכירה היא רק מדרבנן, א"כ הוא הדין גם במעמד שלושתן, שגם הוא מדרבנן.

בשטר שחרור לא מועיל, כי מעמד שלושתן מועיל רק במקום ששייך מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה (ר"ן גיטין ה. בדפי הרי"ף).

דבר שאינו ברשותו (כגון גזילה) נחלקו בו המפרשים: התשב"ץ (ח"ב רלה, הביאו האור שמח זכייה ומתנה י-ב) כתב שאינו נקנה במעמד שלושתן, אך הקצוה"ח (קצד-ד) והקובץ שיעורים (בבא בתרא תפג בדעת הרמב"ן) כתבו שכן נקנה.

פרטי הדין

באופן הקניין חקר העיון בלומדות (ג) האם השלישי גובה ישר מהלווה (והמלווה נסתלק לגמרי), או שעדיין הלווה משועבד למלווה, והשלישי גובה דרך המלווה. וכן חקר הפרי משה (קניינים כח-ב) האם מעמיד את השלישי במקומו, או שמוכר לו את זכות הפירעון.

בעל כורחו של השומר - הקניין מועיל גם בזה (תוס' גיטין יג: ד"ה גופא).

המקדש אשה במעמד שלושתן, כלומר שהאיש (שהוא מלווה) הקנה לאשה חוב ע"י מעמד שלושתן, ורוצה לקדשה בזה, נחלקו הרבה ראשונים האם מקודשת מדאורייתא, שהרי מעמד שלושתן עצמו הוא רק מדרבנן (הובאו באבני מילואים כח-לד).

לשיטות שמקודשת מדאורייתא, דעת האבני מילואים (שם, כך ביאר בדעתו דרכי משה דרכי הקניינים ח-ו ד"ה וקושייתו) שכל הקידושין הללו הם מדין עבד כנעני (דהיינו קידושין שבהם לא הבעל נתן את הכסף לאשה, אלא אדם שלישי נתן במקום הבעל - "הילך מנה והתקדשי לפלוני"), שהבעל עצמו לא נתן לה את הכסף, אלא הלווה נתן במקומו. אך הגרמ"א עמיאל (בדרכי משה שם ד"ה אכן כ"ז) חלק עליו וכתב שדין עבד כנעני נאמר רק כאשר ממונו של הבעל לא חסר, אך כאן ממונו של הבעל חסר, שהרי מחסר את שעבודו לטובת האשה.

ראה גם

כתיבה ומסירה

פריעת בעל חוב

שעבוד

שעבודא דרבי נתן

הערות שוליים