רכוב

הגדרה

הקונה רוכב על הבהמה (הסוגיא בבבא מציעא ח:).

מקור וטעם

בטעמו חקר הפרי משה (קניינים לב-א) בין שלוש אפשרויות:

א) מדין משיכה, שהולכת בגללו (רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב), וכן כתבו תוס' (בבא מציעא ח: ד"ה רכוב) שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י (בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה) שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה.

ב) מדין הוראת בעלות (כחזקה).

ג) קניין חדש (כיד) (וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה).

סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות^[1]) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה (ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב).

הנכס

הנכסים הנקנים הם בהמה.

פרטי הדין

מקום הקניין - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים (שו"ע קצז-ה). והקצוה"ח (קצז-ב) התקשה בזה, שהרי לשיטתו היא מדין משיכה, ומשיכה לא מועילה ברשות הרבים.

בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה (בבא מציעא ח:).

ראה גם

מנהיג

הערות שוליים