פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנה א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:58, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנה א


סעיף א | הדלקת האש מערב שבת

המשנה אומרת (יט:) שמאחיזין את האש במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שתאחז האש ברובן. רב מפרש שרוב כל עץ ועץ מהמדורה צריך לבעור בכניסת שבת, ושמואל מפרש שצריך שהעצים יבערו עד שלא יאמרו להביא עוד עצים כדי להניחם תחתם. רבי חייא מסייע לשמואל מברייתא שאומרת שהשיעור הוא עד שתהא השלהבת עולה מאליה ללא סיוע נוסף.

הברייתא אומרת (כא.) שמותר לעשות מדורה בשבת אפילו מדברים שאסור לעשות מהם פתילות לנרות שבת (והיינו כשהדליק אותם בהיתר מערב שבת. טור). ומותר להנות ממנה, בין אם המדורה על הקרקע ובין אם היא על כלי.

רמב"ם: אם הדליק באיסור, אסור להנות ממנה שמא יבוא לחתות בה.

טור ושו"ע: צריך שידליק מבעוד יום עד שתעלה האש מאליה ללא סיוע נוסף. ואם לא הובערה כך אסור להנות ממנה שמא יבוא לחתות. ומותר להנות ממדורה בין על הקרקע ובין על כלי, אפילו אם הודלקה מדברים שאסור לעשות מהם פתילה.

  1. תנור בית החורף דינו כמדורה שצריך שידליקו מבעוד יום, אלא אם כן הוא טוח בטיט. לכתחילה אין לעשות להבעיר אש אפילו אם תעלה השלהבת מאליה, שמא ישארו אודים ויצטרך לכבותם על ידי גוי ואין זה נכון לכתחילה, אלא יגמור את הבעירה מבעוד יום (משנ"ב).

  2. אסור להנות מהמדורה אפילו אם הובערה לגמרי בשבת עצמה, שכל שעבר על דברי חכמים אסור להנות עד מוצאי שבת (משנ"ב).

  3. הט"ז אסר להשתמש סמוך מאוד למדורה שמא יבוא להזיז את האודים. ואליה רבה ותוספת שבת לא חששו לזה והתירו, ורק בדבר שצריך עיון רב יש לאסור שמא יבוא להטות (משנ"ב).

עץ יחידי

נחלקו האמוראים האם המדליק עץ יחידי צריך רוב הקף העץ (מבחוץ) או רוב עובי העץ (מבפנים), ומסיק רב פפא להלכה שצריך רוב עוביו ורוב הקפו.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.