ארבעת המינים
|
|
ארבעת המינים הם ארבעה מיני צומח שיש מצווה לטלם ולנענעם בחג הסוכות. התורה מצווה לקחת "פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" ולמדו חכמים שכוונת התורה היא לאתרוג, לולב, הדס וערבה. מהתורה, חיוב נטילת ארבעת המינים הוא רק ביום טוב הראשון של חג הסוכות, כאשר רק במקדש נטלו את המינים למשך כל החג, וחכמים הרחיבו את המצווה לכל שבעת ימי החג גם מחוץ למקדש.
אופן קיום המצווה
לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, 3 הדסים ו-2 ערבות. יש שמוסיפים לעטר את ארבעת המינים בהדסים נוספים (מנהג התימנים וחב"ד). אוגדים את המינים יחד (חוץ מהאתרוג). אוחזים את אגודת הלולב ביד שמאל ואת האתרוג כשהוא הפוך (העוקץ למעלה והפיטם למטה) ביד ימין ומברכים "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב", הופכים את האתרוג, מצמידים ללולב ומנענעים. נהגו לנענע 3 פעמים לכל רוח ולמעלה ולמטה.
טעמי המצווה ורמזיה
בתורה נכתבה המצווה ליטול את ארבעת המינים בחג הסוכות, אך לא מפורש בפסוקים מה טעם המצווה. המפרשים במהלך הדורות נתנו מספר טעמים למצוות ארבעת המינים.
סמל לאיחוד הגוונים השונים בעם
אחד הטעמים הידועים ביותר למצוות ארבעת המינים מובא במדרש בויקרא רבה (ל,יב) המבאר שארבעת המינים רומזים לסוגים שונים בעם ישראל, כאשר נטילת ארבעת המינים יחד מסמלת את אחדות העם. כך לפי המדרש האתרוג שיש בו טעם וריח מסמל את מי שיש בו תורה ומעשים טובים, הלולב שיש בו טעם (בתמר) ואין בו ריח מסמל את מי שיש בו רק תורה, וההדס שיש בו רק ריח מסמל את מי שיש בו מעשים טובים אך אין בו תורה. הערבה, לה אין לא ריח ולא טעם, מסמלת את האנשים החסרים גם תורה וגם מעשים טובים, ועליהם אומר הקב"ה " יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה, הדא הוא דכתיב: "הבונה בשמים מעלותיו" ואימתי הוא מתעלה? כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה"".
זכר לשמחת הכניסה לארץ מהמדבר
הרמב"ם במורה נבוכים כותב שעניין ארבעת המינים הוא זכר לשמחה של עם ישראל שיצאו מהמדבר השומם אל ארץ ישראל שבה אילנות ונהרות. ייחודם של ארבעת המינים הוא בכך שהם מינים המצויים בארץ, וטובים במראם ועומדים בלחותם למשך שבעת ימים.
נלקחים לריצוי על המים
רבינו בחיי בפירושו על התורה, ויקרא כג מ מפרש על דרך הפשט כי המצווה קשורה לכך שבסוכות נידונים על המים. לדבריו, מכיוון שארבעת המינים זקוקים למים, ולא יכולים לשרוד בלעדיהם, ציווה אותנו הקב"ה לקחת דווקא מינים אלו על מנת לרצות על המים. בנוסף, כתב רבינו בחיי כי מינים אלו עומדים בלחותם כל השנה, ולכן ראוי שניטול מינים צומחים שבהן סימן החיים על מנת לקלס בהם לאלוקים חיים. טעם זה מופיע גם בדברי הגמרא תענית ב ב "אמר רבי אליעזר: הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים, וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים - כך אי אפשר לעולם בלא מים".
ארבעת המינים רמז לאיברי האדם
מדרש תנחומא (אמור יט) מסביר כי ארבעת המינים רומזים לאיברי האדם "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך (תהלים לה) תדע לך שהלולב הזה דומה לשדרה של אדם... והדס דומה לעינים והערבה דומה לשפתים והאתרוג דומה ללב". ספר החינוך מצווה שכד מסביר גם הוא את המצווה כהמשך לדברי המדרש שמטרת המצווה היא להזכיר לאדם את המצוות גם בהיותו בזמן השמחה. לדבריו, חג הסוכות הוא חג האסיף, שהוא זמן השמחה ולכן גם ציווה הקב"ה לקחת ארבעה מינים המעוררים את האדם לשמחה. אך עם השמחה ישנו גם החשש כי השמחה תשכיח מהאדם את עבודת ה', הצטווינו לקחת את ארבעת המינים הרומזים לאיברי האדם, כמובא במדרש, לרמוז לאדם שיעבוד את ה' בכל גופו.
הפקעת מחירי ארבעת המינים
מחירי ארבעת המינים, ופעמים רבות האתרוג גרמו פעמים רבות לקשיים בקיום המצווה.
בגמרא סוכה לד ב מובא כי שמואל איים על מוכרי ההדסים כי במידה והם יעלו את מחיר ההדסים הוא יכריז בציבור שהלכה כרבי טרפון שגם הדסים קטומים כשרים לנטילת ארבעת המינים.
גם מאות שנים לאחר מכן הרב רפאל אנקווה ממרוקו איים על הסוחרים שבמידה ויפקיעו מחירים הוא יפסוק שכל בית כנסת יקנה שני סטים של ארבעת המינים ויעבירו מאחד לשני במתנה על מנת להחזיר.