עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערך אקראי |
אין מוציאין שמן שריפה מהארץ לחוצה לארץ
אסור להוציא שמן תרומה שנטמא מארץ ישראל לחוץ לארץ. שמן תרומה שנטמא נקרא "שמן שריפה", לפי שהוא אסור באכילה ועומד לשריפה, כלומר שהכהן משתמש... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
הלכה (ה) - ההלכה ביחס לתלמוד הבבלי
הגדרה - כללי פסיקת ההלכה במקום שלא נאמר במפורש בתלמוד הבבלי כמי ההלכה במקומות שלא נפסקה הלכה מפורשת בתלמוד, כגון הלכה כפלוני וכיוצא...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
ז
הגדרה - האות השביעית מכ"ב אותיות של אל"ף-בי"ת צורת אות ז מהאל"ף-בי"ת שבכתב-אשורי (ראה ערכו) בכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות (ראה ערך...להמשך הערך |
הידעת? |
מקור האיסור להזיק בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין: רבינו יונה [1] כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור לא תגזול וכן כותב הטור חושן משפט שעח. הרמ"ה [2] כתב שזה מדין ואהבת לרעך כמוך או משום לפני עיוור לא תתן מכשול ואילו המנחת חינוך [3] כתב שהחיוב הוא מדין השבת אבידה משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו. ועיין עוד בערך אבות נזיקין. |
פרשת השבוע |
פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים. הפרשה מתחילה בציווי על מעמד הר גריזים והר עיבל, ובמהלכה משה מצווה את העם מצוות הקשורות לכניסה לארץ כמו הכרתת העבודה הזרה, דיני הקרבת קורבנות ב... |
דבר בעתו |
אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן. חודש אלול תמיד בן 29 יום.
מנהגי החודשסליחות
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש ... |