ארונות קודש מאיטליה
|
|
ארונות הקודש מאיטליה למדינת ישראל בוצע לראשונה בשנת 1952. יחד עם ארונות הקודש הועברו לארץ ריהוט ותשמישי קדושה מבית כנסת עזוב של הקהילה היהודית בקוניליאנו ויניטו. תוכנו של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת בירושלים כ"מנהג]] בני רומא". בסך הכול הובאו לישראל כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה במקומות הבאים: היכל שלמה, ישיבת פוניבז', מוזיאון ישראל, בבית הכנסת בקניון מלחה, בעיר כרמיאל, בקריית שמואל , ברמת גן בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו ועוד. העברת ארונות הקודשפסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי איטליה הוא בארצם.
תהליך העברת ארונות הקודש היה מורכב, דרש אמצעים כספיים, מומחיות, התמדה וניהול מרכזי. כל זה היה תחת השגחתו ופיקוחו של שלמה אומברטו נכון (להלן).
- אישורי הרשות המקומית, מימשל ה"פרובינציה" ורשות העתיקות הממשלתית ברומא.
- שרטוט טכני מפורט של ה ארון , על מנת שניתן יהיה להרכיבו בחזרה בארץ. השרטוט היה ב שיטה האיטלקית וב שפה האיטלקית .
- פרוקו של ארון הקודש ל מרכיב ים ה יסודיים על ידי בעלי מקצוע . הארונות היו מעץ ישן מצופה לעתים בזהב ומאבן שיש.
- אריזת ארון הקודש בארגזים בצורה שתמנע לחלקי הארון בשל תנודות האוניה על גל י הים. (למרות הכול היה זה אחד הגורמים לנזקים).
- פיקוח על ההובלה ביבשה, העמסה על האוניה, הפריקה וההובלה ליעד הישראלי.
- בחירת בית הכנסת בו יורכב הארון.
- הרכבת הארון לפי שירטוט (איטלקי ברוב המקרים), תיקון שברים וצביעה היכן שהיה צורך בכך.
כך התקיימו דברי רבי אלעזר הקפר בתלמוד הבבלי: " תניא: ר"א ( רבי אלעזר) הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י שנאמר (ירמיהו מו) כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים ק"ו ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה עאכ"ו (על אחת כמה וכמה )" [1]
ארונות קודש מאיטליה בישראל
- ערך מורחב - ארונות קודש מאיטליה
| מקום בית הכנסת באיטליה | שם בית הכנסת או מחוז מיקומו | שנת ההקמה | מיקום בית הכנסת בישראל | |
|---|---|---|---|---|
| 1. | Conegliano | ונטו | 1675 | בית הכנסת של יהודי רומא, ירושלים |
| 2. | Busseto | אמיליה-רומאניה | 1878 | בית כנסת "קוממיות" טלביה, ירושלים |
| 3. | 'ריג'יו אמיליה' | אמיליה-רומאניה | 1756 שנת שיר"ו=ה'תקט"ז | קריית שמואל, חיפה |
| 4. | (Vittore Veneto (Veneto | La synagoga di Cenada | 1701 | מוזיאון ישראל, ירושלים |
| 5. | מנטובה (לומברדיה) | Scuola Grande Italiana | 1635 שנת שצ"ה | ישיבת פוניבז', בני ברק |
| 6. | Carpi | אמיליה-רומאניה | 1859 | בית הספר החקלאי, עיינות |
| 7. | Pitigliano | Toscana | כרמיאל | |
| 8. | פאדובה | ונטו | 1617 (משוער) | היכל שלמה, ירושלים |
| 9. | פאדובה | ונטו | 1683 (משוער) | יד אליהו, תל אביב |
| 10. | Cartemaggiore | אמיליה-רומאניה | ||
| 11. | Moncalvo | פיימונטה | בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, רמת גן |
המקור: Luca Fiorentini (ראו מטה)
ארון הקודש - ישיבת פוניבז' - בני ברק
מראה כללי
ארון הקודש
כתובת במרכז ארון הקודש
הכתר
ארון הקודש בבית הכנסת המרכזי בקריית שמואל
מראה כללי
כתובת ההקדשה בחלקו העליון של ארון הקודש
שלמה אומברטו נכון, נולד בליבורנו בו' תשרי תרס"ו ונפטר בירושלים ביום ג' שבט תשל"ד ( 4 באוקטובר 1905 - 15 בינואר 1974). הוא היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה, בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. משנת 1947 היה בישראל וכיהן בתור יושב ראש ארגון יוצאי איטליה וחבר בוועד הפועל הציוני בין השנים 1951- 1964. הוא עבד במחלקה לארגון ולהסברה של הסוכנות היהודית. בתקופת שלטון הפשיזם באיטליה הוא היה המקשר בין ראשי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית לבין ראשי הממשל האיטלקי של מוסוליני. הוא העביר בין הצדדים מסרים, מהם יכלו לעמוד על כוונות הצדדים. בתום המלחמה הוא נשלח לרומא להיות נציג הסוכנות שם והסדיר את העלייה ארצה של הפליטים אשר הגיעו לאיטליה. פועלו החשוב בארץ היה ארגון העברה של ארבעים ארונות קודש ותשמישי קדושה אחרים מבתי כנסת נטושים באיטליה לבתי כנסת בארץ.
ספר זיכרון לשלמה אומברטו נכון
"ספר זיכרון לשלמה אומברטו נכון", בעריכתם של ראובן בונפיל, מריה מאיר מודנה, יוסף ב. סרמוניטה, דניאל קארפי , וג'ורג'ו רומאנו יצא לאור בהוצאת שני מוסדות העוסקים בהנצחת יהדות איטליה: מוסד שלמה מאיר ומוסד רפאל קאנטוני בירושלים. בספר קובץ מחקרים לתולדות היהודים באיטליה.
הספר כולל שני חלקים: חלק העברית, ובו שלושה-עשר מאמרים וחלק באיטלקית, ובו שנים-עשר מאמרים. עם הכותבים בספר נמנים חיים בינארט, שמואל ספראי, דוד קאסוטו, דניאל קארפי ואחרים.
קישורים חיצוניים
- ד"ר אהרן ברנד, "והעלתם את עצמותי מזה" - בימינו, אוניברסיטת בר-אילן
לקריאה נוספת
- Luca Fiorentino, Guida All'Italia Ebraica, Marietti, Casale Monferrato, 1986
- אומברטו נכון, ארונות הקודש ותשמישי קדושה מאיטליה בישראל, תל אביב, תש"ל
- ↑ מסכת מגילה, כ"ט א'