דאגה

אדם טרוד בהשגת דברים. ניכרת על פניו.

דאגה מגונה

כשאדם דואג להשיג אמצעים חומריים מראה שאינו בוטח בה'. דאגה זו מכלה את גופו של אדם ומביאה אותו לשכחת התורה, המצוות והתפילה.

דאגה מועילה

אמר הנביא "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג, לט). החוטא צריך לדאוג על מעשיו הרעים ולפי גודל צערו ודאגתו על חטאו כך מקובלת תשובתו. כמו-כן חשוב לאדם שידאג על העתיד שלא ישכח תורה שלמד ושלא יריב עם חברו. אם יש לו צרות ידאג שמא מחמת עבירותיו באו לו ויעשה תשובה. מובא ב'תנא דבי אליהו' (פרק ד): "כל חכם וחכם מישראל שיש לו דברי תורה לאמתו ומתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבודו של ישראל שנתמעט, ומחמד ומצפה על כבוד ירושלים ועל בית המקדש ועל הישועה שתצמיח בקרוב ועל כנוס גלויות – השם ברוך הוא משרה בקרבו רוח-הקדש".