שטים
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
שטים או "אבל שטים" הוא מקום מושב שבטי ישראל בערבות מואב בטרם כניסת לארץ כנען. שטים מוזכרת במקרא במקומות אחדים:
- ספר במדבר "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים" (כ"ה, א')
- ספר יהושע "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים" (ב',א')
- ספר מיכה"מִן-הַשִּׁטִּים"(ו',ה').
השם נובע מקיומם של עצי שיטה באזור.
אוסביוס מקיסריה, המונה והמתאר שמות יישובים בארץ ישראל במאה ה-4, מזהה את המקום בו ישבו שבטי ישראל כ"בית ישימון", ממול לעיר יריחו לפי המובא בספר במדבר : "וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ"(כ"ב, א'). זהו גם המיקום בו בלעם ראה את שבטי ישראל בבואו לקלל אותם.
איתור המקום
האתר המשוער של השטים התגלה לראשונה על ידי אלכסיס מאלון מ"המכון האפיפיורי למקרא" בירושלים. הוא מצא במקום חמש תילים קטנים וסבר כי אלו "חמשת ערי הכיכר" של סדום המקראית. אך לפי שרידי כלי החרס שבאתר הארכאולוגיים הגיעו למסקנה כי הייתה התיישבות במקום עוד לפני בוא בני ישראל. דגם אופייני של קרמיקה שהתגלה במקום כונה בשם "הכוכב הע'סולי". ועל בסיס הממצאים שהתגלו באתר נקבע כי הוא יהיה האתר האופייני של ארץ ישראל לתקופה הכַּלְקוֹליתית . תקופה שבה הארכאולוגיה מניחה כי התקיימה תרבות של בני אדם למן האלף החמישי לפנה"ס עד ועד ל-3300 שנה לפנה"ס. השם מורכב משני מילים יווניות, אשר פרושם בעברית: נחושת ואבן. באתרי העתיקות אשר קיומם הוגדר לתקופה הכלקוליתית נמצאו כלים מנחושת, בנוסף לכלים מאבן שהיו גם בתקופות קודמות.
האתר המיוחס לתקופה זו בארץ ישראל הוא תלוליות ע'סול או תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (Teleilat Ghassul) בערבות מואב במזרח עבר הירדן 14 ק"מ צפונית מזרחית לים המלח ליד הכפר "כפריין". הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בשפה הערבית
תאור האתר
באתר קבוצה של 12 תלוליות קטנות המהוות את היישוב הקדום. שטחו המשוער של האתר הוא לפחות 60 דונם. המבנים באתר בעלי צורה מעוגלת, שקועים בחלקם באדמה או בעלי קירות אבן ולבנת-טין . הם נבנו לפי מתכונת פחות או יותר אחידה ופשוטה: חדר מלבני אחד, ששימש כיחידת המגורים, ולפניו חצר גדולה מוקפת גדר. הגגות מקני-סוף וקש. התמיכה לגג הייתה מעמוד עץ שהוצב במרכז החדר. בחצרות ובין מתקנים, להבערת אש, תנורים, בורות, ממגורות, משטחי עבודה וכלי כתישה. אך בתים אחדים שמידותיהם גדולות מן המקובל. נמצא כי הפרט האחד החורג, מרמת הבניה הפשוטה של הבתים, הוא הטיח הלבן שבו טויחו הבתים מבפנים וציורי הקיר שצוירו עליו. הישוב לא הייה מוקף חומה באף שלב של קיומו.
הכלים נעשו מחרס פשוט והוחלקו באמצעות גבעולי עשבים. לפי טביעות מחצלות על הכלים עולה כי הניחו אותם על רצפת הטין . האתר התגלו כלים העשויים מצור : להבים, אזמלים, נקרים, מגרדים ומרצעים), ומכלי אבן - אבני רחיים, עליים ומכתשים, ראשי אלות, אבני משקולת לנולי אריגה; וכן כלים מכורכר, בזלת ומתכת - אשר שימשו לצייד ולפולחן.
מעריכים כי אפיק הירדן זרם קרוב לאתר. על פי העצמות שנמצאו היו היישוב בקר וצאן (צבאים ווחזירים. שרידי גרעינים נמצאו מהצמחים: חיטים, שעורים, אפונים, זיתים ותמרים .
זאב ח' ארליך (ז'אבו), סבור שתושבי המקום "הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה הן בהקמת מבנים, הן בייצור כלים, הן בבניות בעלי חיים והן בגידולי קרקע. אף בציד ובדיג שלחו ידם."
קישורים חיצוניים
- זאב ח' ארליך (ז'אבו), עוצמתה של תרבות קדומה, מקור ראשון 11 ביולי 2008
- Teleilat Ghassul (Jordan)