אביב

אביב היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם סתיו, חורף וקיץ. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם יציאת מצרים:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"שמות י"ג, ד. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור מכות מצרים, כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה אביב ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" שמות י"ג, ד. רש"י מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה".

בארץ ישראל, בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים. לאביב יש השפעה רבה על הצומח והחי בארץ ישראל]]

משמעות הלכתית

ואביב יש משמעות בהלכה לקביעת הלוח העברי, עקב העקרון כי חג הפסח חייב לחול בעונת האביב. וכך מובא במקרא:

בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים: את חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים, ולא יראו פני ריקם" שמות כ"ג, ט"ו וכן" " שמות ל"ד, י"ח ובספר דברים:"שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך, כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה" דברים ט"ז, א

פריחה באביב

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

  ה"חרצית" בדרך לבגרות

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

  דבורת הדבש יונקת צוף מ"צנון הבר".

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

  צמח פורח בגֵב הסלע