הרב צבי ישראל טאו
|
|
הרב צבי ישראל טאו שליט"א מגדולי המעמיקים בתורת מרן הרב קוק זצ"ל, מעביר שיעורים רבים בירושלים. לשיעוריו המתקיימים מזה עשרות בשנים נוהרים רבנים מחנכים ואנשי תורה ועמל רבים מכל קצווי הארץ.
משמש כנשיא ישיבת הר המור, וכמנהיג כל הפלג ה'ממלכתי' (במלעיל) שפרש מישיבת מרכז הרב.
בי' ניסן תשס"ה נפטרה רעייתו הרבנית חנה, שהייתה מחנכת דגולה ולימדה נשים רבות. בי"ז באב ה'תשס"ח התחתן הרב טאו בשנית, בגיל 71, עם בתיה כהן מהרובע היהודי בירושלים.
ממשנתו
= עיקר מצות יישוב הארץ ע"י האומה כולה
עיקר מצות יישוב ארץ ישראל[1] הוא כיבוש הארץ ושלטון עם ישראל עליה. ואף שגם היחיד חייב לעלות לארץ ולדור בה[2], מ"מ אין זה עיקר המצוה אלא רק ענף של המצוה הכללית של האומה כגוף לאומי. בתקופת הגלות, בעדר שלטון של עם ישראל בארצו, לא היייתה יכולת לקיים את את הצד הכללי (שהוא הצד העקרי) של המצוה. בתקומת מדינת ישראל חוזר עם ישראל לקיים את המצוה (סולו המסילה עמ' ט; כי עין בעין יראו עמ' קכז).
ממילא מובן שההתייחסות למאבק תנועת 'גוש אמונים' על שלמות כמאבק על מצוה פרטית בלבד - מחטיאה את המטרה העקרית של המאבק, משום שמטרתו המרכזית היא להבליט ולחזק את מצות יישוב ארץ ישראל הציבורית-הממלכתית (סולו המסילה עמ' מג).
לאור זאת יש לנהל את כל המאבקים במדיניות כושלת של הממשלה. תמיד לחזק את היסוד הלאומי, וכשם שאין גודעים את העץ כולו בשביל לקטוף ממנו פירות - כך יש להמנע מלהשיג השיגים פרטיים על חשבון הפסד כללי (סולו המסילה עמ' נט-סא).
התודעה הלאומית
קודש וחול
הדור
אחת המבוכות הגדולות של עוסקי תורת הרב קוק זצ"ל הוא היחס לדורנו לאור דברי הרב קוק זצ"ל על דורו. במאמר הדור ([[עקבי הצאן]] )
מספריו
הרב טאו איננו כותב ספרים, אולם תלמידיו מוציאים ספרים משיעוריו. הרב טאו עצמו איננו עובר על ספריו, אך הוא סומך את ידיו על אישורו של הרב עמיאל שטרנברג שליט"א העובר על הספרים.
כמה מהספרים שיצאו:
- לאמונת עתנו - סידרה המקיפה חלקים נרחבים במשנתו של הרב טאו, והיא נחשבת לספרו היסודי. סידרה זו נכתבה ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א, והוגהה ע"י הרב זאב נוימן שליט"א. בעריכת הכרכים הראשונים השתתף גם הרב מרדכי (מוטי) הס שליט"א.
- א. בעניני הדור והתקופה.
- ב. כנ"ל.
- ג. בעניני תלמוד תורה - המאמרים בכרך זה מהוים מערכה שלמה על הגישה היחס ללימוד תורה בדורנו. כרך כולל את מאמרים בנושאים: מסירות נפש ללימוד תורה; הבנת המושג "כלל ישראל", ומתוכו הבנת ערכה של תורה[3]; תפקידם של תלמידי חכמים ורבנים בבניין האומה; העיסוק בחכמת הקבלה; ועוד.
- בכרך זה נוסף גם המאמר "זכרו ראשונות" שיצא קודם לכן בחוברת נפרדת, והוא עוסק בגישה למאבקים על שלימות הארץ.
- ד. בענייני מלחמות ישראל.
- ה. פירוש לעקידה בסידור עולת ראי"ה.
- ו. סידרת שיעורים בעין אי"ה על סוגית "כל האומר... חטא אינו אלא טועה" (שבת נה:-נו.) המבררת את ענקיותם של גדולי האומה, ואת הסדר הנכון בלימוד תורה שבכתב.
- ז. סדרת שיעורים בעין אי"ה על סוגית "יען כי גבהו בנות ציון" (שבת סב:), המהוים ניתוח מוסרי של מידת הגאוה - הערכה חיצונית של האדם את עצמו - והשלכותיה על היחיד, על החברה ועל האומה.
- ח. הסבר תהליכי הגאולה שנמשלה ליקיצה מתרדמה עפ"י סדרי היקיצה של האדם.
- ט.
- סולו המסילה - התודעה הלאומית הישראלית כיסוד בהלכות ציבור. ספר זה הוא ליקוטי פסקאות משיעוריו (בעיקר מהספר 'לאמונת עתנו' אך גם ממקומות אחרים[4]) שנערכו ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א.
- צדיק באמונתו יחיה - נכתב ונערך ע"י הרב נתנאל אלישיב שליט"א. הספר מטפל בגישה ללימוד תורה עפ"י המסורת של עם ישראל (לעומת גישות נוכריות כביקורת המקרא ו"תנ"ך בגובה בעינים") ואת הערך של תקופת הילדות האישית והלאומית וטהרתה.
- (חלקים מספר זה יצאו לראשונה בחוברת "צדיק באמונתו יחיה"[5]. חוברת זו עוררה פולמוס ציבורי רחב[6] בענין הגישה ללימוד תורה שבכתב תבנית:וסיפורי המקרא).
- נשמה לעם עליה – שיעורים של הרב טאו בימי ההתנתקות שנערכו ע"י הרב חנן אידלשטיין שליט"א[7].
מאמרים נוספים
עשרות משיחותיו של הרב טאו, יוצאות לאחר עריכה מינימאלית בחוברות (בהוצאת מכון 'רינת ישראל').
בנוסף, ניתן למצא מאמרים המכילים סיכומי שיעורים של הרב טאו במקומות נוספים:
- בסדרת ספרים על המועדים (הכוללת את הספרים: "כי עין בעין יראו"[8], "לתשובת השנה"[9], "אל מול פני המנורה"[10] ועוד.
- בחוברות "ערוגות הבושם" (בטאון ישיבת הר המור) ניתן למצא כמה משיעורי הרב טאו בנושאים שונים[11]:
- אשר ילמדון ליראה אותי[12] - על לימוד תורה כמחנך ליראת שמים[13] (גליון א עמ' קפז-קצח);
- וזהב הארץ ההיא טוב[14] - בעניין תורת ארץ ישראל (גליון ב עמ' קצז-ריא);
- לְבִינת עתנו - עניינו של יום שיחרור ירושלים[15] (גליון ג עמ' קפט-קצט);
- אפילו נוטל את נפשך - בענין אהבת ה' ודבקות עליונה עד כדי מסירות נפש (גליון ד עמ' קסא-קעז);
- לכו נא ונִוָכְחָה[16] - דרך התוכחה המתאימה לדור בלימוד עניינם של אבות האומה (גליון ה עמ' קעא-קפא);
- על הקודש והמקדש - עניינו של בית המקדש והאבלות עליו (גליון ו עמ' רלז-רסה).
קישורים חיצוניים
מאמרי הרב טאו שליט"א
- דברי הספד לרב אלי הורוביץ ורעיתו דינה הי"ד, שנאמרו במהלך הלויה
- שכתוב קצר משיעור על הרצון "להתחבר" לעבודת ה'
- מתוך דברים שאמר לזכר הרצי"ה
מכתבים ציבוריים שפרסם[17]:
- מכתב ברכה לכולל העוסק בלימוד סדר קודשים
- מכתב תמיכה ברב שלמה אבינר
- מכתבו הראשון של הרב טאו לנשיא המדינה לשעבר, משה קצב
- תגובה להכנסתו בטעות לרשימת רבנים הבוחרת מועמד לרב ראשי לירושלים
- מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנחתם ע"י הרב טאו
הערות שוליים
- ↑ המנוסחת ע"י הרמב"ן (בהוספות לספר המצוות מ"ע ד): "שנצטוו לרשת את הארץ... ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה".
- ↑ ומלשון הרמב"ן הנ"ל משמע שחובת היחיד אף היא מן התורה, ודלא כמש"כ בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סי' סו בתו"ד) ש"עיקר המצוה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו לכבוש א"י שתהי' תחת ירושתינו לא על ביאה ריקנית של עתה (כלומר: לא על עליה לארץ בזמן שאין שלטון ישראל עליה), וכבר המשילו האחרונים למ"ע של אכילת מצה כי עיקר המצוה היא האכילה, ולקיחת החיטים לשם מצוה והלישה והאפיה אינם גמר מצוה, ומ"מ בודאי מצוה גדולה היא... גם על הפעולה של מצוה מקבל שכר ...גם על הדרך של עושי מצוה יש בו שלימות" (כלומר: שאף על העליה בגלות יש שכר, כמו כל שאר הכשר מצוה).
- ↑ כסיגנון הרצי"ה: "אשר בחר בנו מכל העמים", ומתוך כך: "ונתן לנו את תורתו".
- ↑ מקצתם לא פורסמו כלל ומקצתם פורסמו בבמות אחרות (ר' "כי עין בעין יראו" עמ' קח-קמט; בספר 'אחים יקרים: קורות המחתרת היהודית', מאת חגי סגל, עמ' 217-216; בעתון נקודה; ועוד).
- ↑ מהד' ירושלים, חנוכה תשס"ב.
- ↑ לדוגמא ר' עלון שבות - בוגרים, גליון יז; כמה מהמאמרים שהתפרסמו בענין בעיתון הצופה; מאמר מאת הרב משה ליכטנשטיין שליט"א; מאמר מאת שאול שיף; ועוד.
- ↑ שני מאמרים בספר זה (מתוך ארבעה) יצאו קודם לכן בחוברות: "ונשאר גם הוא לאלקינו"; "וקוי ה' יחליפו כח".
- ↑ על מועדי חודש אייר: יום הזכרון, יום העצמאות ויום שיחרור ירושלים. מהד' ירושלים התשס"ג. בספר שלושה שיעורים מאת הרב טאו: (א) על קדושת הזמנים ומהותו של חודש אייר (עמ' קח-קכא), (ב) על ערכם של יום העצמאות ומדינת ישראל (עמ' קכב-קמט), (ג) על קדושת ירושלים כנשמת הלאומיות של עם ישראל (עמ' רמו-רעג).
- ↑ על מועדי תשרי.
- ↑ על חנוכה.
- ↑ המאמרים בחוברות א-ג נערכו ע"י הרב יאיר דיאמנט שליט"א והרב זאב נויימן שליט"א, ומכאן ואילך נערכו ע"י תלמידים עלומי שם.
- ↑ מלשון הכתוב (דברים ד, י).
- ↑ המאמר יצא לאור בעריכה אחרת ב'צדיק באמונתו יחיה'.
- ↑ מלשון הכתוב (בראשית ב, יב) שדרשוהו חז"ל (בראשית רבה פר' טז אות ד): "אין תורה כתורת ארץ ישראל".
- ↑ מתוך דברים שנשא הרב טאו בהיכל ישיבת מרכז הרב, ביום שיחרור ירושלים תשמ"ב.
- ↑ עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו א, יח).
- ↑ מסודרים לפי תאריך שליחתם.