נחלת שבט שמעון

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט שמעון - בצבע צהוב בנחלת שבט יהודה - בצבע כתום - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט שמעון עולה בגורל על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען לאחר הגרלת שבטי שבט יהודה, שבטי בית יוסף ושבט בנימין. התאור הוא חריג וכולל רשימת ערים, ללא תאור גבולות.

שבט שמעון מקבל ערים בתוך נחלת שבט יהודה ומתקיימים דברי יעקב אבינו בספר בראשית:"אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (מ"ט,ז')

בין יהודה לבין שמעון

מדרש תנחומא מבאר את דברי יעקב אבינו:"אחלקם ביעקב, כ"ד אלף נפלו משבט שמעון על מעשה זמרי (וכך נותרו) ואלמנותיהם כ"ד אלף. וחלקם ב' אלפים לכל שבט ושבט שנאמר אחלקם ביעקב, וכל מי שמסבב על הפתחים הוא משבט שמעוןסימן י'). גם לפי מפקד בני ישראל בערבות מואב מספר בני שבט שמעון היה - 22,200 - הנמוך ביותר מבין שבטי ישראל, ולכן הוא נטמע בתוך שבט יהודה.

יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא סבורים כי מספרם הרב של הערים ב נחלת שבט יהודה - 112 ערים מוקפות חומה, בנוסף לחצרותיהן ובנותיהן ששמותיהן לא נתפרשו, הביאו לכך שהוא התבקש להפריש ערים לשבט שמעון כאמור בספר יהושע:" כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (י"ט,-ט').

לפי הנאמר בספר שופטים, שבט יהודה מגלה יחס של כבוד ל שבט שמעון ומזמין אותו לצאת עימו להשלמת כיבוש ארץ ישראל, וכך נאמר:" וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן {{מקור|(א',ג')}].

יחזקאל הנביא מקצה לשבט יחזקאל, באחרית הימים נחלה עצמאית:"וְעַל גְּבוּל שִׁמְעוֹן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד-פְּאַת-יָמָּה (מ"ט,כ"ה), אחרי שבט בנימין ולפני השבטים יששכר, זבולון וגד שהוא האחרון ברשימה.

תאור הנחלה

כאמור רק רשימת ערים מובאת בספר יהושע להגדרת הנחלה:"וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (שם, שם,א'-ט').

תרשים ערי הנחלה

לקריאה נוספת

• יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993