מגילת רות

מגילת רות היא אחת מחמש מגילות. נהוג לקרוא אותה בקהילות אשכנז בחג השבועות. המגילה עוסקת בסיפורה של רות המואביה. נכתבה על ידי שמואל הנביא (בבא בתרא יד ב).

סיפור המגילה

סיפור המגילה מתרחש בתקופת השופטים. המגילה מספרת על אחד מנכבדי העיר בית לחם יהודה, אלימלך שמו, שנאלץ לרדת למואב מ פני הרעב שהיה ביהודה. חז"ל מסבירים כי היה לו מספיק מזון כדי לאכול בשנת הרעב, אלא שעניי העיר התדפקו על דלתו לבקש אוכל והוא לא רצה לתת להם, ולכן ברח למואב, עם נעמי אשתו ובניו מחלון וכליון. במואב, נפטר אלימלך. מחלון וכליון נשאו נשים מואביות (על פי חז"ל היו אלו בנותיו של עגלון מלך מואב): ערפה ורות. לאחר כעשר שנים אולם מתו גם מחלון וכליון. בינתיים התרוששה נעמי, והחליטה לחזור לארץ יהודה כי שמעה כי נגמר שם הרעב. כלותיה הצטרפו אליה בדרכה, והיא ניסתה לשכנע לחזור לבית אביהן. ערפה אכן חזרה למואב, אך הצטרפה לנעמי ואמרה: "אל אשר תלכי תלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי. באשר תליני אלין ושם אקבר כה יעשה ה' לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני ובעינך" (רות א טז-יז).