רבי עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר (רעק"א או רע"א) היה מגדולי האחרונים באירופה. נולד באיזנשטט בשנת תקכ"א לר' משה איגר. בשנת תקע"ד הוכתר כרבה של העיר פוזן, למרות התנגדות קשה של אנשי הרפורמה. התפרסם בגלל גאונותו וחריפותו, עד כדי שנהפך לשם נרדף לגאונות בעולם הישיבות. מסופר כי תלמיד אחד ניגש לרבו להראות לו את חיבורו ובו תירוצים לכל קושיותיו של רעק"א למעט כמה בודדות, וענה לו הרב כי הוא שמח שלפחות כמה קושיות בודדות התלמיד הבין. כתב חידושים חריפים על הש"ס, אשר נלמדים עד היום בעיון רב בישיבות. כתב גם את החיבור גליון הש"ס ובו מראי מקומות על דף הגמרא. השיב מאות תשובות בהלכה, ותשובותיו נקבצו לספר תשובות רבי עקיבא איגר, המחולק לשלושה חלקים- תנא, תניינא והחדשות. ספר זה משמש כמקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות האחרונים. כמו כן, כתב הגהות לשולחן ערוך אשר נדפסו בכל מהדורת השו"ע על הדף. נפטר בשנת ה"א תקצ"ז. בנו הוא רבי שלמה איגר- בעל "גליון מהרש"א" על הש"ס, ונכדו הוא רבי יהודה לייב איגר (ר' לייבלה איגר), מחשובי אדמו"רי בית קוצק (על אף כי הוא עצמו היה מתנגד גדול לחסידות, וכן בנו, וכאשר ר' לייבל'ה התקרב לחסידות ניסו אביו וסבו חהניאו מכך, אולם לא הצליחו למשכו מהחסידות, והוא הפך לאדמו"ר). בתו נישאה לרבי משה סופר, החתם סופר מפרשבורג.

מתלמידיו: רבי אליהו גוטמכר, רבי צבי הירש קלישר ועוד.