יע"ל קג"ם

סימן לשש סוגיות שנחלקו בהם אביי ורבא, ואשר בהן ההלכה היא כאביי ולא כמקובל בשאר מחלוקת אביי ורבא שההלכה היא כרבא.

פשר הסימן הוא:

• '''י'''אוש שלא מדעת - הלכה כאביי שלא הוי יאוש (בבלי בבא מציעא כא, ב).

• עד זומם - הלכה כאביי שנפסל למפרע (בבלי סנהדרין כז, א).

• '''ל'''חי העומד מאליו - הלכה כאביי שהוי לחי (בבלי עירובין טו, א).

• '''ק'''ידושין שלא נמסרו לביאה - הלכה כאביי שהוו קידושין (בבלי קידושין נא, א).

• '''ג'''ילוי דעת בגיטין - הלכה כאביי שלא הוי מילתא (בבלי גיטין לד, א).

• '''מ'''ומר אוכל נבילות להכעיס - הלכה כאביי שפסול ולא צריך דווקא פסול ד"חמס" (בבלי סנהדרין כז, א).