משתמש:דניאל ונטורה/הארץ, ספר לידיעת הארץ
|
|
הארץ - ספר לידיעת הארץ הוא מראשוני הספרים העוסקים בארץ ישראל על יסוד מסורת ישראל וחידושי המדע . הספר יצא בשנת 1927 על ידי אברהם יעקב ברור (עליו ראו להלן).
"א.י. ברור" היה יהודי הבקי בתולדות העם והארץ והמכיר את כל מקורות המסורת. יחד עם זאת הוא חונך על תורת האינטגרציה הגיאוגרפית, הרואה בנוף תוצאה של שילוב בין תופעות הטבע ובין פעילותו של האדם. ספרו המסכם הראשון "הארץ - ספר לידיעת הארץ" בנוי על שיטת הניתוח האינטגרטיבי: הוא סיכום של מאות מאמרים הרנים בתופעות בודדות או באזורים בודדים והתבססו על מסעות רבים ברגל או על-גב חמור. אך גם שילוב ממצאי מחקריהם של חוקרים אחרים, רובם לא יהודים, שבחנו את תכונותיה ותופעותיה של "ארץ הקודש" ושל שרידי העבר בה.
התיאור והניתוח התבססו על מיפוי מדויק שבו החלה "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" בשנות השבעים של המאה התשע-עשרה. ואשר נמשכו על-ידי ממשלת המנדאט. על-סמך מיפוי זה הכין "א' י' ברור" מפות של ארץ-ישראל, אשר שימשו דורות רבים של תלמידים. הוא גם חיבר אטלס גאוגרפי של העולם, עם שמות אתרים וגורמים גיאוגרפיים, הניתנים כולם בתעתיק עברי. בנו משה ברוור ממשיך בהוצאת אטלסים עברים עד היום 2007.
חייו של ברור
אברהם יעקב בֲּרָוֶר (Brawer) , ד' בניסן ה'תרמ"ד 30 במרץ 1884 - ד' בכסלו ה'תרל"ה 8 בנובמבר 1975 יליד העיר סֲטֲרי, מדרום ללבוב, גיאוגרף והיסטוריון. בחיבוריו נתן ביטוי לצדדים החיוביים בחיי היהודים בגולה וחיבר ספרים על יהודי גאליציה, ממנה הוא בא ועל היהודים בקהילות המזרח התיכון, שבהן הוא הרבה לסייר. בארץ ישראל עסק בהוראה, במחקר גיאוגרפי על הארץ ועל ארצות המזרח התיכון, במסגרת "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה". חיבר ספרי לימוד לבתי הספר, חלקם היו היחידים במקצוע הגיאוגרפיה במשך שנים רבות. הגיאוגרף יהודה קרמון מסכם: " "דרכי מחקר (מדעי) ומחשבה (יהודית תורנית) , הסותרות כביכול זו את זו - הגיעו אצל א' י' ברור למזיגה מושלמת, ואישיותו זכתה להערכה גם בחוגי חרדים וגם בקרב אנשי ההתיישבות ומדעי הטבע.
חינוכו
ברוור קיבל את חינוכו בחדר בארץ מולדתו גליציה. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת וינה. באותו פרק זמן למד שם גם בבית המדרש לרבנים, וזכה להסמכה כרב ולתואר דוקטור לפילוסופיה במקצועות היסטוריה וגיאוגרפיה. עלה לארץ בשנת 1911, השתקע בירושלים, ועסק בחקירת הגיאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל. הוא לימד תחילה ב"בית המדרש למורים" של חברת "עזרה".
בערב מלחמת העולם הראשונה נמנה ברוור עם חוג קטן של אנשי מדע, בישוב היהודי בארץ, שהיו החלוצים בפעילות מדעית בתחומי: גיאוגרפיה, אתנוגרפיה, גיאולוגיה, קלימטולוגיה, בוטניקה אגרונומיה ועוד.
בשנת 1914 היה מנהל בית הספר היהודי של חברת "עזרה" בסלוניקי שביוון. משם עבר איסטנבול שבטורקיה, שם שימש כרב הקהילה האשכנזית ומנהל בית הספר היהודי של חברת "עזרה". הוא שב ארצה בשנת 1920 וחזר להתמסר לחקר ידיעת הארץ שהניב מספר רב של מאמרים שהתפרסמו בביטאונים מדעיים בארץ ובחו"ל. כן הרבה לכתוב מאמרים ובעיתונים, תחילה ב"הארץ" ואחר כך גם בעיתונים "דבר" ו"הצופה". מ- 1920 ועד לפרישתו מההוראה בשנת 1950 הורה בבית המדרש הכללי למורים ובסמינר למורים "מזרחי" בירושלים.
א.י. ברור היה חבר מערכת האנציקלופדיה העברית, בשנים 1949 - 1962 וכתב מאות ערכים בתחום הגיאוגרפיה וההיסטוריה.
פעילות ציבורית
פעילותו הציבורית הייתה בתחום יישום המחקר הגיאוגרפי וההיסטורי בחיי הארץ ובחיי היישוב. עוד לפני מלחמת-העולם הראשונה הגה את הרעיון על הקמת חברה, שתעסוק במחקר הארץ ותולדותיה. וכאשר הוקמה חברה כזאת בשם "החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה", לאחר כיבוש הארץ על-ידי הבריטים, שימש א' י' ברור מזכירה הראשון. החברה הייתה הבסיס לפעילותו הציבורית בימי חייו. הוא היה ל"חבר כבור" שלה. ההסתדרות הציונית נעזרה ביריעותיו של א' י' ברור בכך. שהטילה עליו להבין "נייר רקע" בעניין גבולות המנדאט בעת המשא-ומתן שהתנהל עם השלטון הבריטי על עתירה של הארץ.
א' י' ברור היה לוחם להשתרשותה של השפה העברית, לא רק בחיי היום-יום, אלא גם לחדירתה בתחום המדעים , במיוחד הגיאוגרפיה ומדעים הקשורים בה. למען מטרה זו היה פעיל ב"וער הלשון העברית" (היום -האקדמיה ללשון העברית), ובמשך שנים רבות השתתף בוועדותיה השונות, בעיקר - בוועדה למונחים גיאוגרפיים. ועדה זו הוציאה לאחר שנות עבודה רבות את המלון למונחים גיאוגרפיים. כמו-כן היה א.י. ברור חבר, מ-1920 ועד לפטירתו, בוועדת השמות שנתנה שמות לישובים ולגורמים גיאוגרפיים שונים והסבה לעברית את שמות גיאוגרפים זרים.
שילוב התרבויות שאפיין את א' י' ברור מתגלה גם באמצעות פעילותו בוועדים רבים של חוגים דתיים, שעסקו בפעולה תורנית ובצדקה. ש"י עגנון תיאר את ברור כידידו הטוב כיותר ואמנם היו ביניהם, על פני עשרות שנים, עד למחלתו האחרונה של עגנון, קשרי ידידות קרובים, הם היו נפגשים תדירות ועסקים בדברי תורה, בשיח על תופעות בחיי התרבות של הישוב היהודי ובשנותיהם האחרונות על שואת יהדות גליציה.
הפובליציסט
"ברור" כתב בקביעות, כל ימיו בארץ, מאמרים לעתונים,תחילה לעתון "הארץ" ואחר כך גם לעתונים אחרים, במיוחד ל"הצופה". תוכנם בעיקר בהסברת הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי של מאורעות התקופה. הקדיש רבים ממאמריו לבעיות איכות-החיים בארץ ולא חסך את שבט ביקורתו מפעולות ציבוריות שונות שנעשו בארץ או בחוץ-לארץ. בצער רב הוא ראה התופעות השליליות בחיינו הציבוריים והפרטיים - את השחתת הנוף והמידות - ולא חסך במלים חריפות על-מנת להוקיע תופעות אלה.. בשנות חייו האחרונות נתקבל הרושם, שהוא כותב את צוואתו הציבורית.
קישורים חיצוניים
רשימת פירסומים
- הארץ, ספר לידיעת הארץ תל-אביב, "דביר", תרפ"ח, תרפ"ט ותש"י.
- ארץ מולדתנו, ספר לימור לבתי-ספר תיכוניים, תל-אביב, דביר, תרפ"ט. ספר זה הופיע בשמונה מהדורות ובשנת תשי"ב גם במהדורה מנוקרת.
- הארץ וגלילותיה תל-אביב. הועד הארצי למען החייל העברי, תש"ו,
- אסיה הקדמית וארצות הנילוס, ספר לימוד, תל-אביב, דביר, תש"ט.
- הוראת יריעת המולדת בבית-הספר העממי תל-אביב, דביר, תר"צ. הנגב, הערבה והר אדום, ירושלים, המחלקה לענייני נוער של ההסתדרות הציונית, קו לקו, ספריה ליריעת ארץ-ישראל ועם ישראל, תש"ז.
- השרון בחוף הים, הדפסה מיוחדת מחוך ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים. ת"ש, שנה ז' חוברת א'.
- תל-אביב והסביבה הקרובה תל-אביב, הוצאת המחלקה הטכנית של עיריית חל-אביב, תרצ"ב.
- פרקי גיאוגרפיה וטופוגרפיה של תל-אביב תל-אביב. תרצ"ז, הדפסה מיוחדת מתוך ספר תל-אביב.
- פתח-תקווה - סקירה גיאוגרפית אם המושבות - פתח-תקווה 1953-1887 פתח-תקווה, עיריית פתח-תקווה, ,1953 .
- ראשון לציון, סקירה גיאוגרפית, ראשון לציון, התרמ"ב-התש"א, ראשון לציון, עיריית ראשון לציון, 1941.
- "במחיצתו של ש"י עגנון" , האומה, כרך יב' , 1974.
בתחום הגיאוגרפיה הפיסית :
- על תוצאות הבדיקה של חול הים-התיכון בארץ-ישראל, הופיע בקובץ החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, כרך א', ספר שני, בשנת ,1924
- מקרי הרעש בארץ-ישראל ירושלים, ירושלים, 1928, ע"ע 325-316* האור באקלימה של ארץ-ישראל הרפואה. כרך ב'. חוברת א'. 19727. ע"ע 323-319.
ממחקריו בהיסטוריה :
- גליציה ויהודיה, מחקרים בתולדות גליציה במאה השמונה-עשרה. ירושלים. מוסר ביאליק. תשכ"ה. הספר כולל גם עיבוד של ספר גרמני שהופיע בשנת 1909
- הקיסר יוסף השני ויהורי גליציה, השילוח. כרך כ"ג. 1910.
- לקורות יישוב החסידים בארץ-ישראל, (שני מכתבים), ירושלים, תרפ"ר.
- ראשית השימוש בזכות הקפיטולציות ע"י יהודים בארץ-ישראל" , ירושלים, תרע"ט, הדפסה מיוחדת מ-'ציון', שנה ה', ספר ב', ע"ע 169-161.
- בנימין בן יונה מטודלה, מחוך ספר המסעות. תר"צ.
- בנימין מטודלה (מונוגרפיה), תל-אביב, אומנות, 1930.
- עלילות דם בסוריה ובארץ-ישראל לפני עלילות דמשק, ציון. שנה , א', גיליון א'. 1929. ע"ע 4-7.
- אגרת לונץ, מאזניים. כרך ל"ג, 1971, ע"ע 277-81.
בתחום ספרות המסעות :
- אבק דרכים (שני כרכים), תל-אביב, עם עובד. תש"ד-תש"ו. ספר מסעות בסוריה, בבל, אשור, קורדיסטאן ופרס. מסות ורשימות מספר זה הופיעו תחילה כסיני.
המאמרים המדעיים העיקריים. מפרי טיוליו בארץ הם:
- טיול לנחל פרת ולעין פאר, שהופיע בקובץ לזכרו של הרב גדליה אונא, קיבוץ רודגס, ת"ש.
- טיול מדעי בבקעת סיה, קובץ החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה, ספר ראשון, ירושלים, 1921.
בשנים 1966-1976, פירסם ד"ר ברור למעלה מ 40 מאמרים בנושאים גיאוגרפים ולשוניים בכתב העת, "בית מקרא".
- The Results of Chemical Analysis of the Sand of the Mediterranean *Coast of Palestine", Z.d. D.P.V., Vol. 48, 1925. .325-316
- Palastina nach der Agada; ein Beitrag zur Geschicllte geographischer Vorstellungen bel den Juden, Berlin, 1920, 40 p.
- Le progres et le changement dans la Geographie de la Palestine depuis 1914, Le Caire, 1926.
- "Il Ripopolamento dell a Palestina con gli Ebre'i Estratto dal periodico", l'Universo, 1916, 33 p.
- "Ein geographischer Ausflug in das Sur Becher, Zeitschrift des Deutschen Palastina Vereins, Vol. 48,1925.
- "Israele: Lineamenti di Geografica Fisica ed Economica", Israel, Firenze, II Ponte, 1958, pp. 1529-1550.
- "Jewish Communities", Israel Society, Jerusalem, Keter Books, 1974, pp. 29-46.
- Galizien wie es an Osterreich kam, Leipzig, Freitag Verlag, 1910.