יום המיוחס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
כינוי ל-ב' סיוון.
יש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין ראש חודש סיוון לשלושת ימי ההגבלה. ויש המסבירים[1] שיום זה מיוחס הוא מחמת שבו[2] נאמר לבני ישראל: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." (שמות יט, ה-ו).
ביום זה לא אומרים תחנון (כמו כל הימים מראש חודש סיוון עד י"ב בו) - מכיוון שהוא "מיוחס" - כלומר נמצא בין 2 ימים בהם יש סיבה לא לומר תחנון: מלפניו ראש חודש ולאחריו שלושת ימי הגבלה.
- ↑ שו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' כג): "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..."
- ↑ דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר בשבת פו: רש"י שמות יט, ג; אליה רבה סי' תצג ס"ק יח; ועוד.