בני קרח

בני קרח הם שלושה ממשוררי ספר תהלים, החתומים על אחד-עשר מזמורים.

בני קרח בספר במדבר

משפחת קרח

לקהת, אחד משלושת בניו של לוי בן יעקב, היו ארבעה ילדים: עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל. משה ואהרן היו בניו של עמרם, וקרח היה בן דודם, בנו של יצהר. בדברי הימים (ו, ז) נקרא יצהר עמינדב.

לקרח היו שלושה בנים: אסיר, אלקנה ואביאסף.

המחלוקת עם משה

במהלך ארבעים השנה שעשו ישראל במדבר, יצא קרח כנגד משה, וטען שכל העם צריכים להיות כהנים. כעונש, נשרפו רוב בעלי בריתו של קרח, והמנהיגים - קרח, דתן ואבירם - נבלעו באדמה ביחד עם כל רכושם ומשפחותיהם. אך בפרשת פינחס כתוב: ובני קרח לא מתו(במדבר כו, יא). ע"פ רש"י, היו בני קרח בתחילה בעצת אביהם, אך בשעת המחלוקת פרשו. כשפתחה הארץ את פיה, נבלעו כל סביבותיהם, ורק מתחתיהם נשאר מקום עליו הם עמדו.

בני קרח בספר תהלים

על אחד-עשר ממזמורי תהלים חתומים "בני קרח". רש"י מסביר שאלו בניו של קרח ממש, וכשפתחה הארץ את פיה והם לא נבלעו, שרתה עליהם רוח הקודש, והתנבאו על הגלויות ועל מלכות בית דוד, וראב"ע מפרש, שהכותב הוא מצאצאי קרח, שחי בתקופת דוד, וזהו הימן, נכדו של שמואל הנביא שהיה מצאצאי קרח.