קץ הגאולה

קץ הגאולה הוא מועד ביאת המשיח, מביא הגאולה.

בעתה אחישנה

ישנם שתי אפשרויות לזמן ביאת הגאולה: "אחישנה" - ביאת הגואל בטרם זמנו, "בעתה" - ביאת הגואל בעתו ובזמנו. מקורם של הביטויים מהפסוק בישעיה (ס', כ"ב) הנמצא בפרק העוסק בגאולה: "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְקֹוָק בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה:".

קץ אחישנה, הוא קץ נגלה - יקרה אם זכו ישראל ויחזרו בתשובה כמאמר הפסוק "היום אם בקולו תשמעו". קץ בעתה הוא קץ נסתר ויקרה אם לא זכו ישראל, שהוא בעיתו ו"כעורים נגשש באפילה, ואין לידע קץ הגאולה"^[1].

ההבדל בין אפשרויות הגאולה אלו אינו מסתכם בהפרש הזמנים בלבד, אלא גם באופן ביאת הגואל הגורר הבדלים נוספים. ואמר רבי יהושע בן לוי (סנהדרין צח, א): "זכו - עם ענני שמיא^[2], לא זכו - עני ורוכב על חמור"

הסתרת הקץ

כתב המהר"ל מפראג (נצח ישראל, פרק כד), כי מה שהסתיר הבורא את קץ הגאולה הוא משום שגילוי הקץ יש בו עצמו גאולה, כי מי שיודע מתי יגיע זמנו לצאת מן הגלות, כבר מעתה מרגיש כאילו הוא נגאל, ואילו הקב"ה חפץ שבני ישראל יחושו את הגלות.

ההיה מי אשר ידע את הקץ הנסתר? נחלקו בכך חכמינו: יש אומרים שקץ הגאולה של "בעתה" לא נתגלה לשום בריה, אלא כמוס הוא. מאידך, יש סוברים שהיו יחידים שנתגלה להם קץ הגאולה הנסתר, והם: א. נביאי ישראל (כתובות קיא ע"א, ע"פ פירוש רש"י שם). ב. יעקב (פסחים נו ע"א). ג. יוסף. ד. דניאל.

הערות שוליים