שגגה

◊ שגגה יוצאת לעולם, מפני שהיסוד הטוב שעליו בנויה אותה הזהירות המתיחשת להענין ההוא, איננו קנוי יפה בנפש קנין טבעי, אע"פ שהוא חפץ להשמר ממנו מצד הסכמתו וחפצו לקבל עליו את עול המצוה או המדה ההיא מ"מ השגגה רובצת לפתחו [ע"א ג ב רסב].