רבי משה טייטלבוים
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 23:36, 27 במרץ 2013 (IST) |
רבי משה טייטלבוים מאויהעל היה אדמו"ר ורב חשוב בגליציה ובהונגריה, מייסד שושלת אדמו"רי אויהל-סיגעט.
תולדות חייו
נולד בפרעמיסלה שבגליציה בשת תקי"ט לאביו ר' צבי, מצאצאי הרמ"א, המהרש"ל ורבי העשיל מקראקא. למד אצל דודו ר' יוסף שהיה אב"ד קולבסוב ואצל ר' אריה לייב מסטריזוב. התחתן בגיל צעיר אך המשיך ללמוד בסטריזוב, ורק בגיל 16 עבר לבית חותנו בפרעמיסלא. התמדתו היתה גדולה ביותר, ובגיל 17 אמרו עליו כי הוא בקיא בחמש מאות דפי גמרא בעל פה. בשנת תקמ"ב נפטר חותנו והוא החל לעסוק במסחר. אמנם, עסקיו לא צלחו והוא התפרנס מהירושה שהותר לו חותנו. שלוש שנים לאחר מכן, בשת תקמ"ה, התקבל לכהן כרב בשיניוא, שם גם ייסד שיבה. כרב, פעל רבות לקידום העיר מבחינה רוחנית, אך עם זאת סבל מהטרדות והלשנות. לאחר שהשיא את בתו לרבי אריה לייב ליפשיץ, בעל "אריה דבי עילאה" שהיה חסיד לובלין, הסכים לאחר הפצרות חתנו לנסוע אל החוזה מלובלין. הוא החליט שאם ימצא תושבה לשאלה כיצד החסידים מצליחים כל ימיהם להיות בשמחה- יהפך לחסיד. משהגיע אל ה"חוזה", שאלו החוזה מדוע הוא נאה עצב, הרי על אף ההלכה שיש להיות מיצר ודואג על חורבן הבית, יש לקיים את הפתגם "צהלתו בפניו ואבלו בלבו", ואף החסידים שנראים שמחים אומרים תיקון חצות בבכי ובצער, ועם זאת בשמחה. דברים אלו השפיעו על ר' משה, והוא הפך לחסיד של ה"חוזה". הוא נסע גם לצדיקים נוספים, בהם לרבי אברהם יהושע השל מאפטא.