הצופן התנכ"י
|
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הצופן התנכ"י הינה שיטה לגילוי מסרים הצפונים בתנ"ך, על ידי דילוגי אותיות במרחקים קבועים.
סקירה כללית
יש הטוענים כי מסרים רבים מוסתרים (רמוזים) בתורה בדרכים שונים, כגון ראשי תיבות וסופי תיבות וגימטריות ודילוג אותיות. מסרים שמתגלים ע"י דילוג אותיות, יודעים כיום תחת השם "הצופן התנכ"י".
על ידי דילוגי אותיות במספר קבוע, בפסוקי התנ"ך, ניתן לגלות מסרים (תיבות או משפטים שלמים) שטמונים בתוך הפסוקים, באופן שתיבות אלו מעבירים מסר מובן, שפעמים רבות מתאימים בדווקא לפסוקים שבו מופיעים.
רקע היסטורי
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, ובזוהר הקדוש[1] כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך.
בעידן המחשבים, התאפשר יותר לחפש אחר רמזים אלו, ופותחו תוכנות מיוחדות לכך.
מקורות לשיטה זו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
מבחן הסטטיסטיקה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: מוצגים רק חלק קטן מהנתונים; אין איזון בהצגת המחלוקת המדעית.
בשנת 1994 פורסם בכתב-העת המדעי "סטטיסטיקל סיינס" (Statistical Science) מאמר בשם "רצף אותיות במרחק שווה בספר בראשית" (Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis), שנכתב ע"י שלושה מדענים: ד"ר דורון ויצטום (דוקטור לפיזיקה בהשכלתו), המתמטיקאי פרופ' אליהו ריפס, וד"ר יואב רוזנברג. המאמר הוכיח בדרכי מחקר מדעי, שלא יתכן שתופעה זו תתקבל באופן אקראי, כך שבהכרח שהתנ"ך הוא ספר אלוקי ("תורה מן השמים"). מאוחר יותר הוקמה ועדת מתמטיקאים בראשות פרופ' ישראל אומן ופרופ' הלל פרוסטנברג, שחזרה על הניסוי בתנאים מבוקרים ולא מצאה אפקט כלל. כמו כן הם הראו איך בקלות ועל ידי מספר שינויים קטן מאוד, ניתן להראות בצורה שגויה כאילו האפקט התרחש.
נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא צירוף רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור שקשור לנושא של הטקסט, זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך[2].
דוגמאות לצפני התנ"ך
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
נדגים ממצא שע"י דילוג אותיות.
- המילה "תורה" מופיעה בדילוג של 49 אותיות, בתחילת ספר בראשית ובסופו, בתחילת ספר שמות ובסופו, בתחילת ספר במדבר ובסופו, ובתחילת ספר דברים ובסופו. בספר ויקרא לא נמצא דילוג זה, אך במרכזו נמצא באותו דילוג השם המפורש (י-ה-ו-ה).
משמעות מספר הדילוג
גם המספר של הדילוג יש בו משמעות למסר שבנידון. מרבית הצפנים המרשימים בתנ"ך, מתקבלים בדילוג 49 ובדילוג 50. המספר 49 עפ"י תורה הסוד מסמל "מתוך המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 7), והמספר 50 מסמל "מעל המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 8).
גילוי עתידות
בתנ"ך רמוזים גם מקרים עתידיים. כדוגמא לכך יש לציין, שד"ר מייקל דרוזנין גילה (ע"י דילוג אותיות) את הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין, עוד לפני שנרצח, והספיק להזהיר (באמצעות המשורר חיים גורי) את ראש הממשלה על כך שנה לפני האירוע[3].
לקריאה נוספת
- הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל, תורת חמ"ד, נ.י. תשי"ח
- ד"ר דורון ויצטום, המימד הנוסף,
- ד"ר דורון ויצטום, צופן בראשית
- הרב שמואל יניב, צפונות במקרא, שלושה כרכים
- הרב שמואל יניב, רמז בפרדס ושפות נסתרות בתורה
- ד"ר אלכס רוטנברג (מהאוניברסיטה העברית), והכל אמת
- ד"ר משה כץ, באותיותיה ניתנה תורה
- ד"ר גיל טבעון, האמת שבצופן התורה"
- פרופ' רוברט הארליק, דילוגי תורה וישראל היום
- חוברת שערי אמונה
- ט. וכסלר, צפונות במסורת ישראל
- הרב מ. ארן, נפלאות מתורתך
- מ. דרוזנין, הצופן התנכ"י
- "ניצוצות" ניסן תשמ"ה עמ' 4-15.
קישורים חיצוניים
- הרב שלמה אבינר, קודים מוצפנים בתורה, אתר ספריית חוה
- הרב זמיר כהן, הרצאת וידיאו בנושא הצופן התנכ"י.
- מאמרים וכתבות בנושא הצופן התנכ"י.
- ראיון 1 עם פרופ' ריפס, בוידיאו.
- ראיון 2 עם פרופ' ריפס, בוידיאו.
- צופן בראשית, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
- קודים בתורה, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
- קודים, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
- שמעון כהן, מאמר בנושא הצופן בלשון השווה לכל נפש.
- מצגת הסברה.
- תוכנה חינמית להורדה, שכוללת תוכנה לחיפוש צפנים בתורה (מוגבלת לחמישה חומשי תורה).
- הקודים בתורה
- רויטל שנור, מפענח צפונות - בגליון השבוע, מתוך: 'בשבע' גיליון 60
הערות שוליים
- ↑ כן ביאר הגר"א בביאורו לתיקנו הזוהר (דף ח ע"ב בדפוס עם ביאור הגר"א).
- ↑ מאמר עם הסבר קצר, מאתר "קודים בתורה"
- ↑ ספר "The Bible Code", למייקל דרוזנין.