רבי ישראל איסרלין

הדף "מהרי"א" מפנה לכאן. לערך העוסק במהרי"א אסאד, ראו רבי יהודה אסאד.

רבי ישראל איסרלין^[1] ב"ר פתחיה (נודע גם בשם מהרא"י או מהרי"א) היה מגדולי הראשונים באשכנז, מחבר הספר "תרומת הדשן".

חייו

נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג^[2] למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז. אביו רבי פתחיה היה נכדו של רבי ישראל מקרעמז, בעל "הגהות אשרי" על פסקי הרא"ש, ויתכן מאד כי מהרא"י קרוי על שמו. דודו היה ר' אהרן בלומליין, שהיה רב וראש ישיבה בוינה ונהרג על קידוש השם. רבי אהרן היה רבו המובהק של מהרא"י בצעירותו. כמו כן למד אצל רבי הלל מאפורט ורבי יעקב מאיגרא (ישנה אפשרות שלמד בצעירותו גם אצל המהרי"ל ברגנשבורג^[3]). אמו^[4] נהרגה על קידוש ה' (יחד עם דודו ר' אהרן ויהודים רבים נוספים), לאחר "גזירת וינה" שהתחוללה בשנים ק"פ-קפ"א (שו"ת מהרי"ל החדשות קסו). בסביבות שנת קפ"ז התיישב במרבורג והתמנה לרב העיר. כמו כן, הוא הקים שם ישיבה שהעמידה תלמידים גדולים שרבים מהם כיהנו כרבנים.

בסביבות שנת ר"ה עבר לווינר-נוישטט, גם שם התמנה לרב וייסד ישיבה. הוא חי בנוישטט עד לפטירתו בשנת ר"כ.

רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב^[5].

בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות. שני בנים נוספים (ר' אהרן, ר' אברהם ור' שלום) היו עשירים גדולים ותמכו באביהם בהיותו רב^[6].

מהרא"י היה ידוע בענווה מופלגת. הוא ויתר על אמירת קדיש לטובת אורח שהגיע מעיר אחרת, הוא ביקש שיקראו לו לתורה בשם "רבי ישראל" בלי תארי כבוד, חתם על תשובותיו בתאור "הקטן והצעיר שבישראל", ולפי "כל נדרי" היה שמשו מכריז כי מי שחושב כי מהרא"י פסק לרעתו שלא כדין, שיגש אליו לאחר יום הכיפורים (אמנם תלמידו העיד כי איש לא בא), כינה את תלמידיו "עמיתי" ועוד.

שיטתו

פסיקתו של מהרא"י היא המשך של שיטת הפסיקה האשכנזית. המקורות העיקריים עליהם הוא מתבסס הם ראשוני אשכנז (תוספות, רא"ש ומרדכי), והוא כמעט שלא מכיר את פסקי חכמי ספרד (למעט הרמב"ם), מפני שלא הכירם^[7].

הוא נהג במנהגי חסידות רבים, למשל: "לא אכל בשר פרה ועגלים בראש השנה משום מעשה העגל" (לקט יושר א מא), "כשהיה חלש ל"ע כשהיה מיטתו בזה המקום נתן אמתלא ואמר לי עשה מיטתי במקום אחר... וכן לפעמים היה קובע דירתו לבית אחר שנה או יותר ואחר כך היה קובע בית ראשון ועדיין אינו ידוע לי טעמו, רק מה"ר קלמן יצ"ו אמר לי פעם אחת כמדומה לי שכל כוונותיו לצער את עצמו בשביל תשובה" (לקט יושר ב) וכד'.

קבלה

מהרא"י היה בקיא בחכמת הקבלה, ומוזכר שהיה מתפלל עם בעלי הסוד ושהיה לומד בימי התשובה הרבה תורת הסוד (לקט יושר א לג). הוא פסק שמקובלים יתפללו על פי הכוונות, למד בספרי חסידי אשכנז (ספר חסידים והרוקח, ומביא בפסקיו ספרי קבלה, ה"ריקאנטי" ו"ספר הגן"^[8].

לקט יושר

ערך מורחב - לקט יושר

לקט מהנהגותיו ופסקיו נאספו על ידי תלמידו רבי יוסף ב"ר משה (ר' יוזל) לספר "לקט יושר".

קישורים חיצוניים

• פרופ' דוד תמר ז"ל, דמותו הרוחנית של רבי ישראל איסרלין (אתר דעת)

הערות שוליים