רבי אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם היה מגדולי חכמי מצרים בתקופת הראשונים, בנו של הרמב"ם.

תולדות חייו

נולד בשנת ד"א תתקמ"ו בקהיר. למד מפי אביו ונעשה לתלמידו המובהק. כיורשו של אביו, כיהן כ"נגיד" בקהילת קהיר לאחר פטירת אביו-רבו בשנת ד"א תתקס"ד. משרת הנגידות נשתמרה במשפחתו במשך ארבעה דורות. כאביו, הצטיין ר' אברהם בתלמוד, בפילוסופיה, במדע וברפואה, ועבד כרופא בבית החולים הקהירי. הגן על שיטתו הפילוסופית של אביו כנגד התקפות מתנגדי אביו ואף הריץ מאמר חשוב בענין זה לחכמי פרובנס.

נפטר בקהיר בשנת ד'תתקצ"ז.

חיבוריו

• המספיק לעובדי ה'- ספרו הבסיסי העוסק בענייני מוסר ואמונה.
• שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם- תשובות בהלכה.
• מלחמות ה'- ספר הגנה על שיטתו הפילוסופית של הרמב"ם.
• פירוש על התנ"ך
• מאמר מפורסם על אגדות חז"ל, בו הוא מסביר (על פי שיטת אביו), כי חז"ל נתכוונו באגדותיהם לרמוז על דברים עמוקים ואין להבינן כפשוטן, וכן כי חז"ל הסתמכו על הידע המדעי שהיה ידוע בימיהם, ואין לסמוך על כל דברי המדע הכתובים בדבריהם.

תקופת חייו של רבי אברהם בן הרמב"ם על ציר הזמן

לקריאה נוספת

• הרב ראובן מרגליות, תולדות רבנו אברהם מיימוני בן הרמב"ם