רבי חיים מאיר הגר
|
|
| רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ | |
|---|---|
| האמרי חיים | |
| |
| תאריך לידה | ט"ו בכסלו תרמ"ח |
| תאריך פטירה | ט' בניסן תשל"ב |
| חסידות | חסידות ויז'ניץ |
| מקום פעילות | תל אביב, בני ברק. |
| מספר בשושלת | 4 |
| הקודם | רבי ישראל מויז'ניץ (אהבת ישראל) |
| הבא | רבי משה יהושע הגר |
| תחילת כהונה | תרצ"ו |
| בת זוג | מרגלית |
רבי חיים מאיר הגר ,המכונה בעל האמרי חיים, כיהן כאדמו"ר ה-4 מויז'ניץ. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה ממקימי היהדות החרדית לאחר השואה.
תולדותיו
ר' חיים מאיר נולד לרבי ישראל הגר (אהבת ישראל) בט"ו בכסלו תרמ"ח. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרוייסוורדיין שבגבול רומניה-הונגריה. בשנת תרצ"ו נפטר אביו, והוא הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד, הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב בה כבר שכן אחיו, רבי אליעזר הגר. בשנת תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ. ר' חיים מאיר נחשב לאחד מהרבנים החשובים שתרמו לפיתוח היהדות החרדית החרבה לאחר השואה. הרב הקים מחדש את חסידות ויז'ניץ בארץ ישראל ופיתח ישיבות ומוסדות רבים. כמו כן היה ממחדשי מועצת גדולי התורה בארץ והיה מראשי הציבור החרדי. נחשב ללמדן ומתמיד גדול וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידית ויז'ניץ. היה בעל חוש מוזיקלי, וכן חיבר מספר ניגונים. ניגוניו מתאפיינים ברגש רב ומבטאים את אופיו הסוחף. חלק מלחניו חרגו מגבולות החסידות ומפורסמים בכלל העולם האורתודוקסי. בייחוד נפוץ חלק מהניגון "ויהי בנסוע הארון", יצירה אשר אורכת כ-17 דקות כאשר מוטיב הסיום שלה היא מנגינת "יהא רעוא קדמך", הנפוצה כיום בבתי כנסת רבים בארץ. ניגונים נוספים שהלחין: "ישמחו במלכותך שומרי שבת", "כבודו מלא עולם" ועוד. בט' ניסן תשל"ב נפטר ר' חיים מאיר ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת(חזון איש) בבני ברק.
צאצאיו
- רבי משה יהושע הגר - האדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק.
- רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ במונסי, ניו יורק בארצות הברית.
- מרים- בזיווג ראשון אשת רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. בזיווג שני אשת הרב יהושע גרינוולד מחוסט. בזיווג שלישי אשת הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית ירושלים.
- הינדא, אשת רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. בנם הוא רבי ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב, ואחד מחתניהם הוא רבי שמואל ברזובסקי,האדמו"ר מסלונים.
- שבע ברכה ארנסטר, אשת הרב משה ארנסטר, נשיא קריות "מאור חיים" בצפת ובירושלים
- ציפורה פרידמן, נשואה לרב ד"ר ישראל בן-שלום ,האדמו"ר מפאשקאן, נשיא מוסדות "בית ישראל.