חסידות קאפוסט

חסידות קאפוסט היתה שושלת חסידית - חב"דית שנוסדה על ידי רבי יהודה לייב שניאורסון, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת ליובאוויטש.

תולדות השושלת

בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו רבי שמואל שניאורסון, המכונה "מהרש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו בעל התניא), אך לאחר מספר חודשים, בשמחת תורה תרכ"ז הוא נפטר. אחיו, ר' שמואל, ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד^[1], אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, רבי שלמה זלמן שניאורסון, בעל "מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה החמלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידי קאפוסט, ואף בספר "דרך מצוותיך" של הצמח צדק היו שנמנעו מלהשתמש משום שאת ה"פתח דבר" כתב אחד מחסידי קאפוסט. ר' שלמה זלמן נפטר בשנת תר"ס, ושני אחיו כיהנו תחתיו כאדמו"רים, רבי שלום דובער ברציצ'א ורבי שמריה נח שניאורוסן (בעל "שמן למאור") בברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, רבי יצחק דובער שניאורסון שייסד את שושלת ליאדי). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבברויסק ייסד בארץ ישראל את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של הרש"ב מליובאוויטש. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון(הריי"צ) מליובאוויטש. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, נפטר ר' שמריה נח ממברויסק וחסידיו הצטרפו אף הם לחסידיו של הריי"צ, ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.

מחסידי קאפוסט

• רבי יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר).
• הרב שלמה יוסף זווין.
• רבי חיים אליעזר ביכובסקי
• ר' חיים מאיר הילמן]
• הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא.
• הרב דובער אפרת.
• רבי הלל צייטלין.

קישורים חיצוניים

• מגן אבות א, באתר HebrewBooks
• מגן אבות ב, באתר HebrewBooks
• שמן למאור א, באתר HebrewBooks
• שמן למאור ב, באתר HebrewBooks